יוחנן קרסל – ‘אושר’


דרום. ‘אושר’, האלבום החדש של יוחנן קרסל, הוא פנינה עדינה, מופנמת ומלודית. אין כאן גילוי מוזיקלי מרעיש או סאונד חתרני, אלא פשוט שירים טובים ומצוינים, שהמקוריות שלהם מתבטאת במה שבא עם המוזיקה ולאו דווקא מושר – ערכים כמו חברות, שיתוף, אהבת אדם, חמלה אנושית גדולה ורומנטיקה מתוקה- מרירה. קרסל, באלבום זה, יוצא מעמדת הסיידמן ונגן הגיטרה בלהקות בהן היה, כמו בלו-בנד ולנסז הבאר שבעיות, ועובר לחזית הבמות הקטנות לאחר שש שנות עבודה על השירים. והנה, רעיונות, מילים וצלילים מתנקזים משש שנים לעשרה קטעים בני חמישים דקות, וגם כמה מאות מילים כאן שרק מתכוונות לטייל על ועם הקטעים ולתת לנשמות אחרות רצון להקשיב.


מונו. אלבום כידוע מתחיל בעטיפה, וזו נוגעת ישירות בחולשה אישית – צילום בשחור לבן. לעיתים נדמה לי כי טווח הצבעים בין הצחור לחשוך מכיל יותר ניואנסים מכל מיליוני הגוונים. האפורים הם דמיון ואווירה כמו שורות בספר ללא תמונות. הצילום בפילטר מגורען, חולי, נותן תחושה דרומית (איך לא?), רגישה, חשופה. קרסל מצולם בפרופיל בשיער פזור מתבדר, במין חצי דאווין תמימותי, כשבצד השני של העטיפה שיחי נגב חשופים מתבדרים בנוקשות. (הצילום אגב מרגיש לי במקורו צבעוני).

חולות. אלבומי הרוק בגלקסיה נחלקים לשניים: אלה שמתחילים בקטע אינסטרומנטלי ואלה שלא. ‘אושר’ של קרסל שייך לסוג הראשון שבו יש משהו עדין ומזמין. הקולות מצטרפים אחר כך.הקטע הפותח מורכב מגיטרות סבנטיז חמות, לא נשפכות. יפה. שלושת הקטעים הבאים הם קטעי נשים, שקרסל מרבה לעסוק סביבן באלבום בגוף שני ושלישי, כשגם קולות הרקע והמשנה בקטעים הם בסימן ונוס. ‘ציפור שונה’ הוא הקטע בו קולו המופנם והמיוחד של יוחנן נפרס לראשונה על בחורה רגישה מידי שקפצה אל הלא נודע. סוד ומיתרים. ‘אליאור’ הוא שיר קליט ורך עם פוטנציאל רדיופוני אפילו (בררר..), שמבליט את היכולת של קרסל לייצר פשוט שירים בהגדרה, עם  אווירה ילדותית, כמעט, גם בדמות שאולי דמיונית, וגם בצורת השירה בפזמון עם קולות הרקע הדומיננטיים. יוחנן קרסל - אושר
‘צורף מילים’ שאחריו מעורר אצלי את הסטיגמה ששיער ארוך ורומנטיקה הם כמעט חרוז… קרסל מנסח את זה בשפת צורפות מקורית ומחדד נקודה מסתורית, בעצם, של היכולת והקושי לנסח מילים ומשפטים שיתאימו למבט, לבוש, חיים ולמורכבות הכללית של הגדרות שיתאימו למציאות, כי כמעט הכל תחת ההגדרה. “…לא קלה היא מלאכתו/ של צורף מילים/ תלי תלים/ שבבים נופלים אל רצפה קרה/ צורף מילים/ לתכשיטים זולים…”.‘נער פוסטר במכבי’ חוזר להתעסק עם דמות נישתית שכמו כולנו (בהכללה גסה) כמהה להכרה אנושית ופרסום, גם אם שולי, ומתנפצת בשקר ובמעטפת המחויכת. הלחן, כמו רוב הקטעים באלבום, עוטף את המילים בשמיכות של גיטרות – חשמליות, אקוסטיות, עם ובלי אפקטים. הרמוניום אושר מר!הקטע הבא, ‘אל תברח לי שיר’, הוא היחיד באלבום שלא קרסל הלחין אלא אלעד שופן, איש יקר בעצמו וגם חבר באותן להקות דרומיות ומפורקות. הלחן מהיר, מערבוני, זורם נפלא ומשתלב עם המילים החכמות של קרסל. חיזור, פלצור ובריחה.

כרכום. הקטע השביעי באלבום, ‘בפינה שלך’, הוא הכתר באלבום ואחד הקטעים הכי יפים שאני מכיר בעברית. ממש כך. שבע דקות מופלאות שנשמעות כאן מאד שונה מאותו “בוטלג” של השיר שהקלטתי מהמיספייס של קרסל לפני חודשים – אקוסטית ופעמונים שמתפתחים לעדינות חשמלית  שחוזרת אל נקודת המוצא. המילים עגולות, מלטפות, עוטפות, אוהבות. רות דולורס וייס בולטת בקטע שירה באמצע השיר כ”זמרת דקה, מאופרת  לבן, מתוך הרמקולים לוחשת: ”Oh my lover, don’t you know it’s all right  . אכתוב שוב – נפלא.‘חורף’ הוא הקטע החשוף באלבום. קרסל ואקוסטית בשיר גשם מכורבל ואלגורי שמדגיש את הייחודיות בקול, ברווח והנשימה בין ההברות והמילים. הקטע נפתח במין ספירה סקנדינבית או מדינה קרה אחרת. שם האלבום הוא הנושא בקטע ‘כמו פרחים’, שאף יצא כסינגל לפני כמה חודשים ויש לו גם קליפ (לא מוצלח לטעמי). האושר והמסכות… יש משהו מאד תמים וכובש בקטע הזה. ‘היום מתרוקן’ הוא השיר שנועל את האלבום ואחד הבולטים שבו. קטע עָרָבות, דמדומים ואהבה, שנגמר בחיבוק ואופטימיות. מסע שהחל בצליל צורם של חיבור גיטרה נסגר באיטיות ורוך כמעט סימפוניים. קטע שנחרת בי ,שלא מופיע באלבום וקרסל ביצע אותו בהופעה לפני מספר חודשים, ‘מי שומר עלי’, מראה שלאלבום הזה עשוי להיות המשך בעתיד. ויש כזה, אני מקווה. באלבום שותפים שונים שחותם נתינתם התומך מורגש. הבולטים והמעורבים ברוב הקטעים הם דויד פרץ  שמנגן כמעט בכל הקטעים בקלידים, סימפולים או גיטרות, וגם חגי נחתומי ואיתי היבשר בתופים לסירוגין.

לילה. יוחנן קרסל באלבומו הראשון נשמע קרוב, חם ומעניין. יש באלבום חסד מיוחד ששמור לאלבומים ראשונים. הקשר של יוחנן קרסל לקטעים והאהבה בו הוא נעשה בולטים וקורנים כמעט מכל תו, מילה ומיתר שבוקעים מהפלסטיק והקרטון הפיזיים. האלבום הזה עושה אותי קצת מאושר יותר ולא במובן הקיים בתכנו. הללויה.

יוחנן קרסל, אושר (קקטוס).

קישורים:הדף של יוחנן קרסל ב Cactus Records

מודעות פרסומת

תגים:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: