(על) חיה מילר בהופעה חיה

לא משפט ראי.

נקודה A. משבצת הופעה בלבונטין 7 נהיה סוג של הכרה להרכבים בתחילת דרכם. אחרי ערבים בהם להקה מופיעה בחינם בבתי קפה משונים (אקא מרסנד), מקומות איזוטריים (כל מיני), מסגרת של ערב להקות (לפחות יחד עם עוד שלושה הרכבים בפטיפון או בגדה השמאלית) או הלוצינציות כמסיבת פיז'מות.. ההגעה ללבונטין בה רק הלהקה שלך מופיעה ואנשים אף משלמים שלושים שקלים לראותך הוא סוג של פריצה, מדומה אולי כיון שהופעת בועה כזו מביאה בודדים פרט לחברים, בני משפחה ושאר מכרים הבאים לחגוג את הרגע..
כנראה אני הייתי אחד מאותם בודדים בהופעה של 'חיה מילר' בלבונטין. בינות לכאפות והחיבוקים בין כולם היתה גם הופעה מפתיעה, מקורית ומשמחת של הרכב צעיר העושה תדרים מעניינים בבסיס של חשמלית, בס ותופים. שילוב הקסם הפשוט והטוב.


נקודה B. קוסטה קפלן הסולן הוא סוג של אנטי "כוכב" שקשה לשייכו לתפקיד של סולן להקת רוק וגיטרה חשמלית, גם אם קוראים לה חיה מילר. אבל הגדרות ומגירות זה רק בראש כנראה. חזותו הנערית והשברירית הזכירה לי את דמותם של ילדים בסרטיו המלנכוליים של דן וולמן משנות השבעים.. אבל אלה הכי קשוחים כנראה.
המבטא המוזר של קפלן, יחד עם מילים מתחכמות שחלקן תפור באסוציאטיביות וציניות רכה ולא פוגעת מתלבש כמו ז'קט על מכונאים המורכבים מחשמלית גרטשית (?,קוסטה), תופי אולד סקול של סתיו בן שחר שגם נראה כמו מתופף, ואודי בונן שנראה ומנגן כבסיסט..
'חיה מילר' עושים רוק שקורץ בסגנונו להרכבים בריטיים לפני כשני עשורים, אך הוא מקורי בדרכו, דובר בשפת הקודש, וחי עכשיו. החיבור בין שלושת חבריה הוא טוב וישיר, ללא המחוות הטווסיות המאפינות לעיתים הרכבים בבסיס דומה (ולא שזה רע תמיד..) .חיה מילר
המילים נשמעות חלק חשוב במוזיקה. אינטלקט ורגש כתובים בחריזה משונה או בלי חריזה כלל שזה תמיד מעניין ושובר מקצב. הסאונד הלכלוכי והמינימלי מתלבש על המילים ושולח אותם למקום הרפתקני.

נקודות C.  "לראות את העמוד הלבונטיני מהצד הנכון" יאמר קוסטה הסולן בתחילת ההופעה שתתחיל עם אחד הקטעים הבולטים והמיצגים של ההרכב שמופיע גם ב מיספייס – 'זה נכון אנשים' :
"זה נכון אנשים/ מכירים טיפוסים/ שנולדו מהצד הנכון לפרגוד/ אך לאמר זאת מותר רק בשקט, זה סוד.."
רב הקטעים מתפתלים בין רוק עם קריצות ופזילות לקברט, פולק חשמלי ובלדות. חוץ מטקסטים מקוריים וקטע של נתן יונתן , בולטת הבחירה ב'אספרסו קצר' – קטע של חוה אלברשטיין מ 2003 ש'חיה מילר' זיהו את הפוטנציאל האחר שבו ונותנים לו גירסא שונה מהמקור הטוב כשלעצמו: "עוצרת לשתות אספרסו קצר/ ליד הבר/ במקום לא מוכר/ זרה בין זרים/ אין עתיד אין עבר/ רמקול נסתר/ טרק מנוכר." (מילים : נדב לויתן).

ההופעה נחתמת בקטע בו מחליף הפסנתר את החשמלית בקטע זורם, כאילו ג'אזי מיושן שמזכיר ששחור לבן הם לא רק צבעים על הקלידים.

נקודת Sיכום. 'חיה מילר' הרכב חדש, מרענן ומבטיח שלמרות שמו הפולני הבעייתי, עם קצת יותר הרצה בהופעות, ווליום ופרוג'קשן בקול של קוסטה הסולן, יש להם אולי את האפשרות לפרוץ את הבועה הקטנה ולהפריח עוד בועיות מסביב. למרות שבאופן אישי אני לא מתחבר למוזיקה של הבילויים, יש איזשהוא דמיון גם אם שטחי בין ההרכבים, חוץ מזקנו של בן שחר, יש שימוש והתיחסות לאיקוני עבר, אבל מכיוון אחר, פחות אנרכיסטי ובוטה ולכן נותן יותר מקום לקשר ולרווח הנוצר בין המוזיקה לשומעים.

התמונה נלקחה מאתר החלל של ההרכב.

'חיה מילר' , לבונטין 7, 13.1.09.

מודעות פרסומת

תגים:

תגובה אחת to “(על) חיה מילר בהופעה חיה”

  1. קיפודים קטנים על חלק מהופעות העת האחרונה . . « צֹפֶן חָדָש בְעֲבַרך Says:

    […] ההופעה סופית. ♠ כברה של דרך עשתה להקת חיה מילר מאז אותה הופעה שנתיים וחצי לאחור – ה"נעל הכבדה" היתה אז עוד […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: