יום חמישי ה – 13


היה או לא היה .


יש משהו עמוק במחזוריות. כמו ספירלה שמגיעה לאותו מקום , רק גבוה יותר. זו כנראה אחת הסיבות שגורמות לי ללכת לראות גם את אותן הופעות שוב ושוב. זה בעצם אף פעם לא אותו דבר.. הזמן אחר, הערב אחר והשילוב מביא דברים שונים תמיד. כך או כך ההופעה של ויקטוריה חנה ביום חמישי האחרון דמתה למפגש עם חבר חדש ורצוי (הופעה רביעית בחדשים האחרונים). מכירים עוד שכבה, מצב נפש וניואנסים. חנה פותחת את הופעתה הכי שקט שאפשר. דממה… שני קטעים מינורים עם לחישות והברות לרקע כינור חרישי וסימפול (?). ההרכב הנהדר על הבמה יושב ומקשיב. "מצאוני השומרים הסובבים בעיר…" , "יששששנננה אני וליבי עערררר…."  מתוח ומכשף גם בתרגום לפרסית בהנחה שזה היה תרגום.
הקטעים מוכרים ונשמעים חדשים בו זמנית. לעיתים היופי של העיבוד והשלוב בין העתיק לחדש מותיר אותי המום ולעיתים הרגש והבדידות של הקטעים מביאים אפילו דמעה. בקטע הראשון בהדרן (".. העוקד והנעקד והמזבח" ) דורך ומותח הכינור את הקטע כמו קפיץ מחושמל עד שההופעה משתחררת ומתנפצת עם הקפיצה והצעקה של נוּרי יעקובי הכנר לחגיגה כלית מרהיבה הכוללת שני מתופפים. תענוג.

ארבעים קילומטר הפרידו ביום חמישי בין לבונטין לתמונע שם התקיים ערב השרת העיוור. אחרי המשקל הסגולי 22.JPGהגבוה של ההופעה המוקדמת בערב היה קצת "אסור" ללכת להופעות נוספות, אבל כן היה חשוב לי להיות שם בלי קשר לליין אפ, אלא מתוך רצון לתמוך בשרת וביוזמות כאלה. לשרת העיוור התודעתי בדִילֵיי אפייני רק לפני שנה בערך ובינתיים כתבתי שם בחלק המנומנם משהו של "עשרה שצריך" (אין תאריכים או אפשרות תגובה) על חוה אלברשטיין, Peter Hammill ו Fred Frith .
אחרי ערב ארוך שנמהל בוויסקי בצנצנת מהבית (איזה מעפן) "עלה" ההרכב שאיכשהוא הצלחתי להתחמק
עד עתה מההופעות שלו "שרלי מגירה ומועדון הריקוד המודרני" (לא לתקן..) . גיטרה בצורה של קרמבולה,גלביה בדואית על שרלי  והכל קורה מטר מהשרותים של הבנות. ואני מבין כל מילה שמגירה זועק למיקרופון החבוש, גם כשהוא מנסה למסך אני מבין. הקטעים נורים בקצב ומספר האנשים הולך וקטן ביחס הפוך להופעה המסתערת. אין קהל ואין שבויים. המלך מת. המלך הוא עירום.. או לבוש בסטייל .. ואיזה סטייל.
הבודדים שנשארים עד הסוף זוכים בזריקת המקלות של מיכל קהן הנזירית שמסננת "היה כיף דווקא".. "אחת ההופעות הטובות שלנו".

וואללללה.

door.jpg

ההופעות התקימו ב נובמבר 2008.

מודעות פרסומת

תגים:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: