חוה אלברשטיין – ‘עשרה שצריך’


מאמצע שנות השישים ועד היום שזורה המוזיקה של חוה אלברשטיין בחיים כאן בישראל, ומהווה עוגן איתן ונדיר בתרבות המקומית.
מתחילת דרכה ועד היום הוציאה אלברשטיין יותר מארבעים אלבומים, הכוללים ביניהם אלבומי סולו, הופעות, ילדים, הפקות בחו"ל ואידיש. המשותף לכולם הוא אהבת האדם והטבע, הכבוד למילה הכתובה ול"אחר", כמו גם היכולת המרשימה להגיש שיר באופן רגיש אך לא רגשני.חוה אלברשטיין

אלברשטיין המשיכה כמעט בכל אלבומיה להתחדש ולהשתנות, כשכמעט תמיד היה ניתן לעמוד על חיפוש אחר כיוונים חדשים, אם זה במילים, בלחנים, בהרכב הנגנים או בהפקה – הניסיון היה לשנות ולהתפתח.

עד שנת 1985, אלברשטיין ביצעה קטעים שנכתבו והולחנו ע"י אחרים, עם כשרון "להיכנס" לקטעים אותם ביצעה באופן מחובר ועמוק, כאשר משנת 1986, אלבומיה מבוססים ברובם על מילים ולחנים שלה כשגם אלה פתחו את היצירה שלה למקומות אחרים, אישיים יותר.
במשך השנים שיתפה פעולה אלברשטיין עם עשרות ואולי מאות דמויות מנוף המוזיקה והשירה העברית כמו נתן אלתרמן, תרצה אתר, רחל שפירא, דפנה אילת, אהוד מנור, נעמי שמר, לאה נאור, נורית הירש, נחום היימן, משה וילנסקי, מתי כספי בתחילת דרכו, אלכס וייס, מישה סגל, דרורה חבקין, עובד אפרת, אבי לייבוביץ .. וזו רשימה חלקית כמובן.

בין כל אלבומיה הישראליים, אלברשטיין הוציאה במשך השנים אלבומי ילדים רבים, בעיקר בשנות השבעים ('קרוסלה' הוא המוכר מביניהם), ואלבומים באידיש, שפת האם שלה ( אלברשטיין עלתה לארץ בגיל ארבע) – שם נתנה מקום לשפה הולכת ונכחדת ולמשוררים שציירו תמונות והוויה של עולם יהודי באירופה בזמנים אחרים.
הבחירה של עשרת האלבומים היא אישית וסובייקטיבית, בששת האלבומים מתחת לעשירייה ("עוד…"), הבחירה הייתה אובייקטיבית ברובה.

10 אלבומים שצריך :

                             פרח הלילך – חוה אלברשטיין. 1967
באלבום רפרח הלילךאשון כמעט תמיד יש איזה חסד מיוחד. אלברשטיין, עוד לא בת עשרים בצאתו, בקול רך ועשיר, מבצעת שירים שחלקם מקוריים , וחלקם השני הוא ביצוע מחודש לשירים שהופיעו קודם, כמו 'פנס בודד' ו'כנרת'. חצי מהקטעים באלבום מלווים בגיטרה אקוסטית בלבד ומהווים איזשהו ציון דרך במושג "פולק ישראלי", אם יש כזה. את הקטעים האחרים מלווה תזמורת CBS. האלבום בתמימותו ובפשטותו מכיל את 'מקהלה עליזה' כקטע פותח שהוא אחד משירי הילדים הקלאסיים כאן (תקליטה השני של אלברשטיין, "צעצועיה של אסנת", הוקדש כבר כולו לשירי ילדים), ובנוסף בולטת כאן המעשייה 'פרחי זהב' .
מות הפרפר מות הפרפר – חוה אלברשטיין. 1968
אולי האלבום הכי שנסיונרי של אלברשטיין, שהוקלט יחד עם "התזמורת הקלה של CBS" . התמימות של האלבום הראשון מפנה את עצמה לטובת לחנים מפתיעים וטקסטים ממזריים ('בא אלי נער' , 'דלילה' ) וגם לשירי כאב לתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים ('בשביל אל הבריכות' , 'אחרי המלחמה'). אלברשטיין, בקול בשל ובביצועים עדינים ועוצמתיים כאחד, יוצרת כאן אלבום המערב פופ , בוסה נובה ושנסונים מתורגמים ('כפל , 'חיוכים'). שיר הנושא הפותח את האלבום הוא אחד השירים הראשונים של אהוד מנור אשר הולחנו.
שירי רחל משירי רחל – חוה אלברשטיין ודני גרנות. 1969
אלבום מופלא, אינטימי וייחודי. הקולות צלולים , הלחנים והעיבודים באיכות יהלום, ומאזנים את המטען הרגשי הגדול הקיים בשירי רחל. הקטעים לא נופלים לרגשנות, אלא שומרים על מתח בין הטקסט, הקשה לעיתים, לבין הליריות וההוד הטמונים בו. זהר לוי הגדול מתופף בחלק מהקטעים. ביקורת מפורטת בשרת העיוור.
משירי ארץ אהבתי משירי ארץ אהבתי – חוה אלברשטיין. 1970
אלבום לא אחיד ברמתו, שבצד שירים "חביבים" וגרסא ל 'Hey Jude' של הביטלס (כאן זה 'היי רות'), מכיל כמה פסגות, כשיר הנושא, כ'שחמט' שאת מילותיו כתב חנוך לוין, כ 'כל יום אני מאבדת' החולמני והעגמומי, וגם קטע פחות מוכר עם סאונד מפתיע – 'אולי ראיתם את הרוח' . אלברשטיין נעה בורסטיליות בין סגנונות מוזיקליים שונים וגם הטקסטים נמצאים על הסקאלה בין שירים שאחרי מלחמה לשירי ילדים-גדולים… העיבודים הם של אלכס וייס, שיחד עם תזמורת CBS אמון על רבים מאלבומי התקופה.
מירדף מרדף – חוה אלברשטיין. 1970
"מרדף" הוא האלבום השני של אלברשטיין אשר יצא ב 1970, ונעדר ממנו קצה חד או ביקורתי. נושאי השירים הם בעיקר תקווה, האהבה לטבע וצבעים. השילוב של הנושאים עם העיבודים הרכים והאקוסטיים (שישה מעבדים שונים) יוצרים אלבום חולמני ועשיר, שזורם לו טוב ביחד עם עצמו. שיר הנושא הוא הידוע והקלאסי מכאן, ואציין גם את 'זה לא הצבע' ו 'מכתב מאמא' שהוא שיר מצחיק, מרגש ואחד האולטימטיביים בתאור של אמא .
לאט לאט לאט… לאט לאט לאט – חוה אלברשטיין. 1972
האלבום הזה הוא אחד הסודות הכי יפים במוסיקה הישראלית. למרות שהוא יצא כתקליט לילדים, השילוב של הטקסטים של נורית זרחי עם הלחנים הקסומים, הפסיכדליים (כן כן.. ) ורבי ההשראה של שלמה גרוניך, מתי כספי ומישה סגל, יוצרים יחד אלבום שהוא מאסטרפיס במוסיקה המקומית. הילדים לא ידעו כנראה איך לאכול את היצירה העדינה והמוזרה הזו, אז שנתיים אחרי צאתו , ב-1974, הוא יצא במהדורה נוספת עם עטיפה ילדותית, ונקרא "אישה באבטיח". השירים נשארו זהים, למרבה המזל, וניתן להשיג את האלבום בדיסק רק בתוך המארז השלם והמשובח של אלבומי הילדים של חוה אלברשטיין (שבעה דיסקים במספר). בולטים כאן 'הלחם הזה' , 'הפרידה מתיבת נח', ו 'לי יש בקשה' הקצר והמהמם הנועל את האלבום.
חוה והפלטינה חוה אלברשטיין והפלטינה – חוה אלברשטיין והפלטינה. 1974
הפתיחות, הגמישות ויכולת הביצוע של אלברשטיין אפשרו לה להתחבר גם להרכב הג'אז-רוק הייחודי והחריג אז – "הפלטינה", שכלל את רומן קונסמן הנהדר ואלונה טוראל (האגדית, כבר אפשר לומר). חלק מהקטעים ארוכים כיאה לג'אז, וחוץ מקטעים מקוריים יש כאן תרגומים של תרצה אתר לשירים לועזיים בעיבודים של הפלטינה. האווירה באלבום מחויכת , עם דגש על העיבודים, הנגינה הנהדרת והביצוע התיאטרלי של אלברשטיין. שונה מכך הוא קטע המחרוזת הארוך 'שיר על העצים והפרחים והחולות', המשלב בין קטע מקורי לשירים מוכרים ושורשיים ומכיל כאב וביקורות על "אומת הקבלנים" ועל הרס ולכלוך הטבע (כבר אז) – "…על מי הנחלים, העיינות והמחילות / ושאר אהבתינו המתות והחולות / אשר ליווינו אל קברן עם השירים והמחולות" (י. טהרלב)
מהגרים מהגרים – חוה אלברשטיין. 1986
אחרי עשרים שנים של ביצועים מופלאים לשירים של אחרים, 'מהגרים' היה האלבום הראשון בו הופיעו טקסטים של אלברשטיין עצמה, והיא עושה זאת מצוין, בשפה רהוטה ('נוסע סמוי'), אלגנטית ('שיר המכירה' ) ומתחכמת ('בבת ים בחולון'). כל הלחנים הם של גדעון כפן, וההפקה הבעייתית היא של יהודה עדר. אלברשטיין כאן מתעסקת בנושאי זרות של האדם בתור מהגר, וגם כזר בסביבה ה"טבעית" שלו, ובאידיאלים מול מציאות קשה. יהלום בולט מכאן חוץ מהקטעים שהוזכרו קודם הוא 'שרליה' ( שער עליה) – קטע ארוך המספר על החיים מעברה כשאלברשטיין הגיעה לארץ עם הוריה. משום מה האלבום הזה הוא היחיד שהוצאתו כדיסק פוצלה לשני דיסקים שונים. חצי אחד מופיע באלבום"הצורך במילה, הצורך בשתיקה", וחציו השני באוסף התקליטונים.
דרך אחת דרך אחת – חוה אלברשטיין. 1995
אולי האלבום ה"תל אביבי" ביותר של אלברשטיין. ללכת לאיבוד ולחפש בסבך האורבאני והרגשי. הכמיהה לאהבה, חופש וה"דרך האחת", כמו שהיא מתבטאת בשיר הנושא – "דרך ארוכה/דרך מפרכת/היא שלי/ בה בחרתי/דרך אחת/עד סופה אלך לי לבד". האלבום הוא מעין פרשת דרכים בין "לונדון" ו"האהבה מאלתרת" קודמיו, עם הצליל הפתוח, לבין המהורהרות והאינטימיות שיבואו באלבומים אחריו. אילן וירצברג מורגש היטב בגיטרות ובהפקה, וגם בלחן לאחד הקטעים היותר יפים באלבום, 'הפרפר והאש'.
יונת האהבה יונת האהבה – חוה אלברשטיין. 1996
אחד המצוינים של אלברשטיין ומן הפחות מוכרים. אלברשטיין הלחינה את רוב הקטעים לטקסטים שלה ושל משוררים כמו אסתר ראב, אנדה עמיר, ש. שלום, אלישבע ואפילו דוד אבידן. הפסיפס העשיר שנוצר כאן יחד עם ההגשה הנהדרת, יוצרים אלבום איכותי , נחבא משהו, שפותח חלון לנוף סלעי ורך כאחד, הגלום בטקסטים המיוחדים שכאן על שפתם העשירה והנכחדת. בולטים 'על גג אדום' ו 'הציפורים אינן יודעות' המצמרר. ההפקה הצנועה והמדויקת היא של עובד אפרת שמאז האלבום "האהבה מאלתרת" שיצא ב-1991, הפיק ומנגן (גם בהופעות) כמעט בכל אלבומיה של אלברשטיין.

עוד…


בתכנית יחיד א' ו ב' – חוה אלברשטיין. 1971. שני אלבומי הופעה, שיצאו בנפרד. המיוחד בהם שלמרות שאלו אלבומי הופעה, מתוך 24 השירים רק שניים הופיעו באלבומים קודמים, ואני לא חושב שיש לכך תקדים, בטח בארץ. האלבומים מכילים קלאסיקות כמו 'תפילת יום הולדת' ו'את חרותי' , כמו גם שירים מיוחדים ופחות מוכרים – 'הנביא' וה'חטא השביעי'.

כמו צמח בר – חוה אלברשטיין. 1975.  אולי הידוע ביותר. נחשב לקלאסיקה ישראלית. כאן החל גם הקשר עם רחל שפירא, שכתבה חלק מהקטעים, וששיריה יופיעו ברבים מתקליטיה של אלברשטיין.

לונדון – חוה אלברשטיין. 1989.  תקליט מצליח מסוף שנות ה-80 שפרץ את המינוריות והמלנכוליה שאפיינה את תקליטיה בעשור זה, שהיה בעייתי בכלל במוזיקה הישראלית. ההפקה הראוותנית על גבול הקיטש היא של ירוסלב יעקובוביץ. טקסטים חדים, סרקסטיים ומחאתיים.

תיכף אשוב – חוה אלברשטיין.  1999 . כמו יונת האהבה, גם זה מהפחות מוכרים אך מהבולטים . אלברשטיין מתעסקת בנושאים חברתיים ופוליטיים בצורה מחאתית וישירה, בדרך אקוסטית ועדינה… ה"תיכף" נמשך עד 2007, כשחזרה להופעות מקומיות בכנען.

מוצאי חג – חוה אלברשטיין . 2003. טקסטים של נדב לויתן , בן זוגה של אלברשטיין. זיהום סביבה, עובדים זרים וקיפוחם הם חלק מהנושאים. בולט השיר "צל" בו משתתף ברי סחרוף.

שביל החלב – חוה אלברשטיין .2007. שירי ערש וסיפורים לילדים וממש לא רק להם. קטן ומקסים.

מודעות פרסומת

תגים:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: