פרד פרית’ – ‘עשרה שצריך’ – Fred Frith

לכתוב דיסקוגרפיה מלאה של של פרד פרית' (Fred Frith) היא משימה לא פשוטה. מ-1968, האיש מעורב בלא פחות ממאות אלבומים – הרכבים בהם היה פעיל כמוHenry Cow', 'Art Bears', 'Material'  'Massacre' ועוד, הרכבים רגעיים להופעות או להקלטות מאולתרות (פרית' יכול להיות חלק מצמד, שלישייה, רביעייה, חמישייה… ) ואלבומי הסולו שנעים על טווח רחב – מאלתור מוחלט, דרך "שירים", רוק "בסיסי", רוק דיסטורשני, פסי-קול לסרטים, מוזיקה לבלט ומחול, הלחנת מוזיקה להרכבי נגזרות ג'אז והרכבי מוזיקה קלאסית מודרנית. כמו כן פרית' ניגן במספר עצום של אלבומים, כמו עם רוברט ווייאט (גם ב – "Rock Bottom" ) , בריאן אינו, רזידנטס, אקסק מבול (מרק הולנדר), ג'ון זורן, ואלה חלק קטן מהשמות המוכרים יותר.
'אוונגרד', למרות פלצנותה, היא המילה המיטיבה לתאר את פרית', שמתח את המוזיקה שהוא יוצר והכלים בהם הוא מנגן אל מעבר לגבולות. כמעט בכל הקלטה של פרית' יש את הניסיון, הסבלנות והגילוי של משהו חדש. כמולטי אינסטרומנטליסט, מנגן פרית' בגיטרות שונות (עליהן הוא מרכיב גם ברזלים ואפקטים), קלידים, כינור, בס, גומיות, אפקטים, חוטים, ברזלים, קול אנושי, ובעצם כל דבר שיכול להפיק צליל.
הפתיחות של פרית' עצומה. הוא יכול להשתלב עם מוזיקאי פולק, רוק, אוונגרד, מוזיקה קלאסית, ג'אז ומה לא. הרבה מההקלטות בהן הוא מעורב הן שיתופי פעולה. הפתיחות שלו לאנשים יחד עם הקשבה לצלילים הכי קטנים שישנם כמו צלילי טבע ורעשי רחוב, ורעשים בכלל, יוצרת חיבורים חד פעמיים לעיתים בין פרית' למוזיקאים מתחומים שונים, כשכמעט תמיד פרית' לוקח את החיבור למקום נסתר מהאוזן עד אותו רגע.
"מוזיקת המקרה" הוא לא רק ספר, אלא הגדרה שיכולה לתאר חלק מהמניעים של האיש. פרית' יכול להיכנס לאולפן או להופעה לבד או עם שותפים, בלי שום הכנה כמעט למה הולך לקרות. האלתור שיוצא מתוך המפגש יכול לנוע בין אוונגרד קשה ובלתי נגיש עד להרמוניה "סטנדרטית" ונדירה.
פרית' הוא חוקר צליל וככזה, חלק מהתקליטים בהם הוא מעורב יכולים להישמע כניסיון אינטלקטואלי לחדש – ולעיתים רחוקות זה אף נכון, אך גם באלה יימצאו הרגעים בהם יהיה צליל, או קטע שיעביר צמרמורת וייתן לכל המוזיקה השכלתנית לכאורה שהייתה משמעות אחרת לגמרי.
פרית' כיום פעיל ביותר, מקליט, מלחין, מופיע ובהשכלתו ועיסוקו הוא גם פרופסור להלחנה בקולג' בקליפורניה. אלבומי הסולו של פרית' יוצאים בשנים האחרונות לאיטם בהדפסות מחודשות בלייבל הפרטי שלו 'Fred Records' שהוא נגזרת של ReR (Recommended Records האגדית) וזוכים למאסטר מחודש, כמו גם לעטיפות חדשות ומרהיבות (לטעמי) של אמן גרמני בשם Tomas Kurth.
הרשימה כאן היא אישית כמובן, ומורכבת בעיקר מאלבומי הסולו של פרית', או באלה שהוא המלחין בהם, שם הוא היוצר הבלעדי, וגם מכאלה שפרית' הוא חצי מצמד, ולכן אלבומים של הרכבים בהם היה נעדרים מהרשימה.

10 אלבומים שצריך

	Guitar Solos – Fred Frith. 1974
	אלבום הסולו הראשון של פרית', הוא אמביינט חריג ומאולתר שנחשב חלוצי ובולט כשיצא. מבחינה טכנית, יש כאן נגינה בגיטרות עליהן הולבשו מתכות ואפקטים כדי ליצור צלילים אחרים. כמעט כל מה שמופיע בתקליט לא עבר עבוד נוסף באולפן. פרית' משחק עם צלילים, תתי צלילים, צללי שמע, ותת הכרה של גיטרות. זה מעט מזכיר את הנסיונות של בריאן אינו ורוברט פריפ באלבומים המשותפים שלהם, אבל רק מעט. לא לכל אוזן ורגש.

Speechless – Fred Frith. 1981

אלבום הסולו השלישי של פרית' (והשני ב-Ralph Records של הרזידנטס) הוא אינסטרומנטלי שחלקו הראשון מורכב ברובו ממנגינות "נחמדות" ופולקיות ומשולבים בהן רעשים, הקלטות חוץ ואוונגרד נינוח. הסימביוזה עם הרזידנטס בולטת, כשחלק מהקטעים נשמעים כמו קומיקס מעוות. החלק השני של האלבום רוקי ונוקשה יותר מעצם היות הנגנים שם חברי Massacre, הלהקה בה היה פרית' באותה תקופה. למרות החלוקה, האלבום נשמע מגובש, מלא בניסיונות מחויכים ומעניינים , ועשיר ברעיונות מוזיקליים. לא בדיוק מנגינות שניתן לפזם במקלחת, אבל בהרבה מקומות אחרים.

Friends and Enemies –  Fred Frith & Henry Kaiser. 1979-1999

הארדקור פרד. האלבום הכפול הזה מכיל הקלטות של פרית' יחד עם דוכס גיטרה אחר – הנרי קייזר. הוא כולל שני תקליטים במקור עם שמות משעשעים שיצאו ב-1979 ("With Friends Like These…" ) ו-1983 ("…Who Need Enemies" ) , הקלטות מהופעות ב-1984 וגם בונוסים של הקלטות אולפן מ-1999. השילוב של החומרים מהתקופות השונות יוצר כאן אוונגרד מרתק ומגוון ומדגיש את היכולת הטכנית של השניים . פרית' וקייזר מנגנים בכל הכלים הכוללים גיטרות, מכונות תופים, כלי פריטה והקשה. בלוז, קוואקים, סקוואקים, נקודות, רעשים, הרמוניה, שחור, לבן, רוק, המצאה, שברים, איחוי, WTF, עזאזל, עצבים, החלמה… מפגש של שני מאסטרים.

Step Across the Border – Fred Frith. 1990

למי שלא מכיר את פרית,' זהו אלבום נפלא להתחיל את ההיכרות. האלבום הוא פס-קול לסרט תיעודי בשחור לבן, נדיר באיכויות קולנועיות ומומלץ, על פרית' (כאן ניתן לראות תשע דקות ראשונות ממנו). האלבום בחלקו הוא אוסף קטעים מהשנים 1980-1990 בעיקר, ובחלקים אחרים שלו יש קטעי מוזיקה ואלתור שלא מופיעים בסרט, קטעים שמופיעים רק כאן וביצועים אחרים לקטעים מהרכבים בהם פרית' היה. מעצם היותו אוסף (חלקי לגמרי), באלבום ובסרט משתתפים דמויות מרכזיות שקשורות לפרית' כג'ון זורן, איבה ביטובה , ביל לאסוול, ועוד רבים. מגוון , שונה , מצחיק , רציני, קליט יחסית. פרד לגמרי.

Quartets – Fred Frith. 1994

כמו רבים מאלבומיו, גם זה מורכב משתי יצירות. הקשר היחיד (?) ביניהן הוא המספר ארבע. החלק הראשון הוא רביעיית מיתרים מתוחה וברטוקית באופי שפרד הקדיש לאיבה ביטובה, איתה ניגן בסוף שנות השמונים. החלק השני הוא אחד הדברים המרתקים שפרית' הוציא – רביעיית גיטרות חשמליות המנגנת שמונה קטעים תחת הכותרת הייחודית "The as usual dance towards the other flight to what is not" קטעים ניסיוניים, עמוסי יופי, שקט פנימי, סבלנות, ושלוב של חשמליות בצלילים שונים. הדיסק הזה לא מודפס יותר וקשה להשגה. יצירת המיתרים יצאה לפני כמה שנים באלבום אחר של פרית' ("Eleventh Hour" ) בבצוע מחודש של רביעיית ארדיטי.

Middle of the Moment – Fred Frith. 1996

פסקול לסרט פילוסופי יפהפה והזוי משהו העוסק בשני מקבילים שונים – שבט הטוארג באפריקה וקבוצת פרינ'ג-קרקס אירופאית . המוזיקה כאן מכילה לא רק קטעים מהסרט אלא גם קטעים שנוצרו בתהליך של היצירה ושלא נכנסו לסרט. פרד משלב כאן באופן מרהיב מוזיקה אמביינטית, רעשי טבע ודיסטורשנים עדינים, לצד קולות משבט הטוארג, קרקס, הקשבה, רגש נדיר ומופלאות מוזיקלית. שבט הטוארג וקבוצת הקרקס (Cirque O) משתתפים גם בנגינה בחלק מהקטעים. מוזיקה וסרט הגות על חיים ומסע בתוך ובחוץ. הפסקול עומד לגמרי בפני עצמו בלי קשר לסרט שמבוים אגב ע"י אותו צמד גרמני שביים את הסרט התיעודי על פרית'.

Traffic Continues – Fred Frith. 2000

מוזיקה קלאסית מודרנית מעולם לא נשמעה כ"כ טוב כמו כאן. פרית', ששורשיו המוזיקליים נעוצים גם ברוק, מלחין כאן יצירה מורכבת ומרהיבה שניתן לדמיין אותה מבוצעת גם ע"י גיטרות חשמליות (טוב, כמעט). האלבום נחלק לשתי יצירות. הראשונה מורכבת מלחנים של פרית', אך באופן כזה המשאיר מקום לאלתור פתוח הניתן לפירוש… הקטעים דינאמיים, חידתיים, נעים משקט מתוח לזרימה הרמונית לכאורה. יצירת מופת! היצירה השניה מבוססת על קטעי צ'לו של Tom Cora חברו של פרד בהרכב Skeleton Crew שנפטר ב-1998 וגם מוקדשת לו. הקטעים בחלק הזה קודרים ואיטיים יותר, וכיאה לשילוב בין צ'לו (בבסיס) למודרניזם המורבידיות חוגגת. שתי היצירות מנוגנות ע"י Ensemble Modern שהוא הרכב גרמני הכולל 21 מוזיקאים ומבצע מוזיקה חדשנית בעיקר, וגם על-ידי Ikue Mori , Zeena Parkins (שותפיו מהרכבים קודמים) ופרד עצמו.

Freedom in Fragments – Fred Frith. 2002

ארבעה סקסופונים! וואו. פרד הלחין את היצירה הזו במיוחד עבור Rova Saxophone Quartet, והיא מורכבת מקטעים שיחד כמו מרכיבים סיפור. הסיפור מלא בסימני שאלה ולכן נתון לפירוש ואלתור… ומכאן השם. מעבר למבנה, היצירה כאן מתכתבת עם ג'אז מסורתי, ג'אז חדשני, ומשהו שהוא לא ג'אז בכלל. האווירה בחלק מהקטעים מזכירה סרט פילם נואר בשחור לבן, בחלק אחר הפילם נואר מפנה עצמו לדרמה עניינית. כיאה לג'אז וסקסופונים, האורבניות בולטת. המתח , השיחה, הבצוע והשילוב בין הסקספונים של Rova מלוטש ומרשים.

	Rivers and Tides – Fred Frith. 2003
	פסקול לסרט תיעודי על פסל הטבע והנופים Andy Goldsworthy. הסרט מוצף בטבע, עצים, נופים, כחול-ירוק-אפור מים ודבור מדוד כזה.. פרית' הלחין פסקול יפהפה שלא נופל לרגע למלכודות שתמונות טבע עלולות לטמון. משולבים בפסקול קולות מים ורוח מתוך הסרט. ניו אייג' ניסיוני ונדיר.

The Sugar Factory – Fred Frith & Evelin Glennie. 2007

Evelyn Glennie היא פרקשניסטית חירשת ה"שומעת" צלילים דרך גופה. המפגש הראשון בינה לפרד היה במהלך צילום סרט תעודי מקסים על Glennie שנקרא "Touch the Sound". חלק מהצילומים והנגינה נערכו בגרמניה, במפעל סוכר נטוש עם חלל עצום, ומשם נלקח רב החמר לדיסק הזה (זה אינו הפסקול של הסרט), כשפרית' לאחר מכן ממקסס, עורך חותך ולש את המוזיקה באולפן. האלבום מבוסס על נגינה מאולתרת של שניהם. זהו אלבום מהסוג שאפשר לשמוע בלופ אינסופי, אין פה כמעט מלודיה להיאחז בה – אלא המון אווירה, סאונד ותחושות עוברות במוזיקה. אבל זה גם לא מדויק – יש מלודיה, פנימית, אחרת, עם חוקים משלה, וגם ללא חוקים משלה. פרית' הוא ממש מדען רגש, מוח וצליל ויחד עם התיפוף המשונה של Glennie נוצרת בועת מוזיקה בצורת דיסק מנותקת משיוך וזמן.

עוד…

Fred Frith – Gravity . 1980 – פולק וריקודים, קרקס וג'אגלינג באזימוט. אחד הנגישים והמוכרים יותר של פרית'.

Fred Frith – Cheap at Half the Price . 1983 – אלבום ביתי (4 ערוצים) במתכונת פופית כמעט של שירים קצרים. המיוחד כאן שפרית'שר בקולו בכל הקטעים.

Fred Frith & Francois-Michel Pesenti – Helter Skelter . 1993 – אופרת רוק מופרעת אפוקליפטית ומוטרדת.

Fred Frith & Chris Cutler – 2 Gentelmen in Verona . 2000 – עטיפה תיירותית מטעה ביותר. האלבום השלישי והמוצלח של
הצמד המתעד הופעה באיטליה.

מודעות פרסומת

תגים: Fred frith