אלוהים היא צורפת מקרים (מחווה ל Michael Karoli)


אגדות שהיו באמת


את הסיפור הקצר הבא רציתי להעלות כאן כדי שיזכה בחיי נצח אינטרנטיים. מי שיחפש בגוגל את צירוף המילים "קנדה", "סתיו", "יום הולדת" "Karoli" ו "CAN" יגיע לכאן.. נחמד… אפילו חרוז.

להקת CAN הגרמנית היא אחת מאמהות המוזיקה שלי . הלהקה היתה פעילה בין 1968-1978 (בנוסף להבלחה ב 1989) וכמובן לא זכיתי להכיר אותה בשנים החיות, אולם כמעט כל האלבומים שלהם היו אגדת דמיון, גילוי וצליל בשנות הנערוּת וגם הרבה אחרי. גרמנים אכן, ויש משהו מרתיע במילה הזו עדיין ואולי גם ב"תת ההכרה הקולקטיבי" של הרבה מאיתנו. כך או כך הבסיס של CAN  היו ארבעה גרמנים איליהם בשני האלבומים הראשונים הצטרף "סולן" חולה נפש (באמת) שחור עור בשם מלקולם מוּני שהיה זועק ומאלתר טקסטים שחלקם מומצאים, חלקם בג'יבריש וחלקם מבוססים על שירים עממיים. לאחר שמוני עזב את הלהקה הצטרף איליה היפני Damo Suzuki , אז בן 20 , ששניים מחברי הלהקה גילו אותו מופיע ברחובות מינכן. עם סוזוקי הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים שנחשבים לטובים ולחלוציים של ההרכב (אני דווקא אוהב את האלבומים המאוחרים יותר). סוזוקי היה מאלתר ברב הקטעים ג'יבריש למוזיקת רוק שבטית, נסיונית, אנושית, משולבת התרבויות של CAN שכמו חומוס טוב היתה עשויה באהבה. סוף קטע ראשון…

בסתיו 1998 היינו חברתי-אהבתי ואני (וחודשים אח"כ זוגתי גם ברישומי משרד הפנים) בגיחת החו"ל הראשונה והאחרונה עד עתה, במערב קנדה בחודש טיול בשמורות הרי הרוקי החומים, הירוקים, מלאי ההוד, הקור, והדובים.
חוץ מהיום הראשון  בעיר קטנה ויפה בשם אדמונטון והיממה האחרונה בוונקובר משם טסנו חזרה , כל השהות היתה בשמורות עצמן, או עיירות קטנות באיזור הרחב הזה. אבל לא על הטיול רציתי לספר. לילה לפני הטיסה חזרה היינו כאמור בוונקובר, מסתובבים במרכז העיר.. קניות.. אוכל .. שיטוטים.. כשלפתע בשמונה בערב בערך (אבל ממש "לפתע" ) אני רואה מודעה לא גדולה בשחור לבן על קיר צדדי ומקושקש ובה המילים "Damo Suzuki" , "CAN" ו  "Michael Karoli" (הגיטריסט והכנר האגדי של CAN) . וכך מסתבר שבאותו ערב, מרחק עשר דקות ממקום ההודעה יש הופעה של הרכב של דמו סוזוקי בשם "Damo Suzuki Network" שכללה גם את Michael Karoli ועוד ..
אח"כ הסתבר שזו היתה הופעה יחידה של ההרכב בקנדה מתוך סיבוב של שש הופעות במערב ארה"ב וקנדה. אה כן… זה בדיוק יום ההולדת שלי. סוף קטע שני..

מה הסיכוי הסטטיסטי שביום היחיד בחיי שאני בוונקובר , ללא שום תכנון מראש, ביום ההולדת אתקל במקרה בהופעה בה גיבור גיטרה שלי מופיע ? הטיול תוכנן במקרה כך . אם הייתי בוונקובר יום לפני או אחרי והייתי רואה את המודעה האכזבה היתה גדולה. יכלתי גם לא לראות אותה כלל.
ההופעה עצמה היתה נהדרת. מועדון לא גדול, עם כמה עשרות אנשים בקהל מינורי והרכב שמנגן קטעים ארוכים של חמר לא מוכר לי ברובו. התרכזתי בעיקר בקרולי והגיטרה שלו. איש מופנם, שקט, עם מראה של גיטריסט מזן מסוים, גבוה ושחיפי. הזכיר לי במראה קצת את סחרוף אפילו וגם את ויני ריילי (Durutti Column) .

קרולי אחראי לצליל הגיטרה הייחודי, העדין, והמהפנט של CAN. גיטריסט ומוזיקאי נפלא. אני זוכר שפעם בחנות דיסקים שמעתי קטע לא מוכר לי עם צליל מיוחד וכן מוּכר והסתבר שקרולי אכן מנגן שם (אלבום של דיויד סילביאן).

מייקל קרולי מת מסרטן ב 2001. ( 29.04.1948-17.11.2001)

סוף סיפור.

Michael Karoli

.

.

.

.

.

קישורים :

דף המוקדש למייקל קרולי ב SpoonRecords

CAN ב וויקיפדיה.

מודעות פרסומת

תגים: ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: