עֵין גָּד – בועות אוויר ומטמוני מצולות בשולי צמד הופעותיו האחרונות של שלום גד

צילום : אסף אנטמן

"איפה שהשמש
 שמה אני רוצה
 שמה אני אלך
 רגע אחד ישר.."
(מתוך 'הכריש' )

לכתוב על שלום גד עבורי זה כמעט כמו על דבר מקודש בטאבו – Sacriledge בלעז. אני מגזים כמובן, אבל התחושה היא הכרות אינטימית עם המוזיקה, כזו שלא מדברים עליה עדיין. ראשונית, פגיעה ועדינה. שהמילים רק יחצינו וייתנו צורה פיזית כלשהיא לתחושות שגם זה טוב.
גד זה זמן מתעכב עם הוצאת אלבומו הבא "קוץ ברוח". המילה 'גנוז' מרחפת כשאלה מעליו, למרות שנראה שהנסיבות לעיכוב הן מהותיות. השירים באופן יחסי יותר אישיים, ישירים ועדינים ונראה שבצד עצם החשיפה יש רצון להגיע לצליל ועיבוד מדויקים בטרם ייחשפו בצורתם האולפנית לאישונים ,עורות תף ופרוזדורי לב.
בהופעה ב'עשן הזמן' בב"ש ביצע גד במרוכז את כל הקטעים מאלבומו הבא שאיתם הופיע בשנתיים האחרונות בנוסף לביצוע בכורה לקטע הנושא. כמו לאזן אולי את הקטעים החדשים, יחד איתם בוצעו המוכרים והקליטים יותר כמו 'השבועה', 'סוף המדבר' ,'ילד מוזר', 'רוע לב', 'גיהנום גן עדן והאשה של סמי' (ללא בס-תופים) ואפילו 'נכנסים אל תוך הלילה' הותיק של פונץ. כאיזון נוסף לפגיעוּת של הקטעים, מקשקש גד את שקריו המצחיקים בין הקטעים – סיפורי ערימות חול, יישובים נידחים והזיות דרומיות. ההופעה באוגנדה כללה גם כן את כל השירים החדשים אך סבלה מתנאים חיצוניים קשים למדי כיאה למקום מחתרתי וארטיסטי (עם חומוס !).
ההופעות האחרונות של גד הן אקוסטיות –  ללא בס-תופים. אלי שאולי הנהדר בחשמלית מהפנטת ונוכחות, ושלום גד באקוסטית.
אתעכב כאן באופן חלקי על הקטעים היותר חדשים בראיה אישית ולא מדויקת במקביל לציטוטים מהם. ייתכן ואלה מוצאים מהקשרם באותה מידה שהם תאים המכילים את הקוד של הגוף כולו. המילים כאמור יותר ישירות ובהירות כשהלחנים ברובם רכים ומינוריים. יש איזו רוח בדידותית ואינטימית המשלימה עם פגיעותה, השורה על הקטעים. איני בטוח אם זו תחושה סוביקטיוית – בחלק מהקטעים יש עיסוק ישיר או עקיף במוות, פיזי ואלגורי. מוות הוא סוף ואולי התחלה של משהו אחר. בצד כאב וניתוק יש השלמה, כמיהה והמשך.


"..ויין אחד אדום אדום בשביל שבת/ חי טוב/ ויוצא לגן(?)/ נרדם כל בקר מול האש/ חי טוב/ ונוסע כאן(?)/ מצאתי אך אני עדיין מחפש/ אני עדיין מחפש" (חי טוב)
'חי טוב' שהוצג כשיר הפותח מהאלבום הוא מהיר ואוורירי ומזכיר קצת במשמעות משפטים כמו "אני בסדר" ו"כל העולם אוהב אותי עכשיו" מתוך 'אהבה'. קטע מקסים שגרם לי לצמרמורת בקרקפת. הדואליות המבלבלת והעמוקה של גד בשיאה.


"פחד של סוף הקיץ/ ותרמיל עם חוט זהב/ את נכנסת אל הבית/ להסתבך עכשיו… .עולה לאט לחדר בעיניים עצומות.." (נס קטן)
'נס קטן' הוא קטע המכיל דמות נשית מסתורית למדי, יחד עם מהות משוטטת ורכה עם קודים קדומים. האזנה צוללת לקטע המיסטי הזה נותנת תחושה שאני באוויר, מספר סנטימטרים מעל האדמה, נרות ושקט סביבי, עם קורי הגיטרות של אלי שאולי.


"לבד בגשם/ מול הגן/ יד אחת הורסת/ יד אחת שבורה" (הלב)
 השם של השיר עושה אסוציאציה לספר הילדים של דה אמיצ'יס, אולי גם בגלל התחושה שמדובר בילד או באיש במצב ילדי.. קטע לא אפייני לגד בכך שהלחן מחובר למילים באופן ישיר.


 "לפעמים היא מתחילה לשיר/ כשהיא מתעוררת/ ולפעמים המיטה מלאה דמעות/ בינתיים הלכנו לאיבוד/ הלכנו לאיבוד" (חצי ישן)
גד תאר את הקטע בעבר כסיפור של ילד קטן המחפש טרמפ בריחה. עדיין אותה דמות נשית שזורה גם כאן. אמא אולי. וילדים אובדים. קטע מסע נפשי קצר ומקודד המכיל את כל מה שגד עושה כל כך טוב.


"זה להתראות האחרון שלנו/  אני הבטחתי לשלם/ אבל נשארתי בחובות/ בבקר זורק את הדברים בבית/ ויוצא אל החצר/ טעם החיים עדיין בזוית הפה.." (הלהתראות האחרון)
תחושת האמהות והפּרֵדָה מתעצמת בשיר המהמם הזה. תהום רגש ואין פתרון. לחן פשוט ללא תחתית עם גיטרות מונוטניות ומערבלות של שאולי.  שיר כישוף. הקטע הזה הפך אותי כמעט עד דמעות. בתחושה דומה ל'הכריש' המופלא מ"אהבה" שהשפעתו זהה גם אחרי מאות האזנות.


"אני אלך איתך/ כשהחדר יעלה באש עוד פעם/ והעורבים יהיו מעליך/ אני אלך איתך" (אני אלך איתך)
לגד שירי נאמנות וידידות מוזרים ומופלאים. 'הכי טוב שיש' מאלבומו הקודם הוא המנון איזוטרי בלתי אפשרי כמעט.. הקטע כאן הרבה יותר  נגיש, כמו שיר לכת נושן בעיבוד עכשוי. מגדלור יציב בים סוער ומלוכלך.


"יצר רע/ האם תזהיר אותי/ כשאתה בא?" (יצר)
קטע קצר ועגלגל שיכל להיות שיר ילדים וזה נכתב בחיוב. "שירים פשוטים עם סאונד אקוסטי" תיאר גד את כוונתו בשירים מהאלבום.. וכמו שההגדרה הזו מטעה, כאן היא דווקא מדויקת.


"יום אחד את תיפלי/ ישר אל תוך ידי/ לא לפני שתרחפי בחדר/ תקופה מסוימת" (יום אחד את תיפלי)
אחד הקטעים שמבוצעים זה זמן בהופעותיו של גד. גם כאן העיבוד הוא פולקי אבל כזה של טריטוריה פרטית. התחושה מהדמות הנשית כאן אחרת משאר הקטעים. וכמובן הרבה סימני שאלה, סוגריים וכוכביות סביב המילים. אחד הקטעים הידידותיים יותר כלפי חוץ.


"..לאן אני הולך/ לאן אני הולך/ כמו סיגריה של שבת/ כמו מכה ברוח" (סיגריה של שבת)
בראיון איתו תאר גד את השירים כפחות עירוניים, עם נופי מושב והשפעות יותר ראשוניות. התוצאה היא לאו דווקא פסטורלית אלא לכאורה נינוחה יותר, עם הרבה שכבות רגשיות מתחת שרק מקודדות בטקסט החיצוני במילים כפריות ושדות גבול. שיר פולק חמסיני.


"..אבל שום דבר בשבילנו לא יהיה כמו פעם/ אני רק קוץ ברוח/ הולך ונעלם/ וכמו שמסתמן עכשיו אני אמות בסתיו" (קוץ ברוח)
שיר הנושא מהאלבום . קוץ ברוח (כמו כל דבר כנראה) זה דימוי (או לא) שניתן לפרשו בהמון צורות. יש הקבלה רופפת אולי ל"סוף המדבר" (כשם) במובן הטבעי רוחני – אך רוח וקוץ בה והזוויות כאן כהות ומחודדות.


"..אני אשתחרר מהחדר העלוב הזה/ ואני אשתחרר מהבית העצוב הזה/ מהחור המשומש,מהעיר ומהרעש/ העולם יהיה מקום רחוק יותר כשאני אשתחרר" (אני אשתחרר)
קטע להבה ששונה באופיו משאר הקטעים בכך שהלבּה הפעם גם מתפרצת החוצה. למרות מה שנאמר סביב האסוציאציה המיידית היא מוות, ואולי רק כדימוי להתנערות מכל אשר קיים. תחושה מוכרת. קטע מרטיט קצר עמוס מילים כאב וקתרזיס. נפלא.

גדומינו (צילם אורן שץ)גדומינו (y)גדומינו (y)

קוץ ברוח, יהלום רך, מטאטא מהיר, דג ימים, עמוק בחול, ילד צועני, מראת אגדה,  גד שלום.


על החתום:
עלה נידף ברוח  ~~~

————————————————–

(פורסם לראשונה באתר אינדי)


ההופעות התקימו ב'עשן הזמן' ב"ש בסוף מאי וב'אוגנדה' י-ם בסוף יוני.


מודעות פרסומת

תגים:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: