פסטיבל ‘הלם כרך’ ב ת”א. על (חלק) מיומו הראשון


לא הייתי בצוותא מאות שנים. פעם אחרונה, בגלגול אחר, הילכתי בשטח בו נמצא המבנה היום, על הגבעות עם עדרי. האדמה טובה ופוריה ,השמש לא היתה פוצעת והאויר קל.
כששמעתי שהופעות "הלם כרך" יהיו בצוותא אז התלהבותי הצטננה או בשפה יפה יותר עיטבֶהֶסטָי. המקום מקושר אצלי לשלמה ארצי, מפא"י וכסאות עץ חורקים. אתר האינטרנט של צוותא מדכדך במיוחד עם אדום בולשביקי מזעזע ומידע מפורט כמו ב קגב . המחירים לעומת זאת לא קומונוסטיים כלל וכלל ואת ההתלבטות אם ללכת פתרו מנהלי פורום מוזיקה ישראלית בווינט (תודה).

היום הראשון נראה לי מראש היותר מעניין . חוץ משלום גד ויהלומיו שלא כ"כ הסתדרו לי בראש עם המקום, רציתי לראות את רן סלוין וההרכב הנורווגי שלא ידעתי עליו דבר. אולי גם את פישוף למרות שעד עתה לא אהבתי כמעט שום דבר שהוא קשור אליו (חוץ מהפסקול לסרט 'מבוזבזים' ) .
וגם מיתר קוטלר שרק כמה שעות לפני ההופעה שמעתי את המיספייס שלו. משום מה התקבע לי בראש שזו עלמה ולא עלם. המוזיקה בכל מקרה לא נגעה בי. בחלק מהקטעים יש פוטנציאל קטן שגם נשאר כזה.

numan.jpg
זה לפני. ובפועל :

מיתר קוטלר בהופעה היה גירסה רועשת של האולפן. הקטעים נשארו בשבלוניות, עם טקסטים מביכים, אם כי כנים. חשבתי באותו רגע שלעשות מוזיקה טובה זה ממש לא פשוט והתמלאתי הערכה מחודשת למוזיקאים שאני כן אוהב. קוטלר משום מה הצחיק מאד אנשים מנורווגיה (שגרירות ?) שחיכו בסבלנות להופעה אחריו. היה מצחיק לראותם. למרבה המזל ההופעה הוגדרה כמופע פותח וכללה שלושה קטעים.
את ההתלבטות אם להישאר באולם להופעה של Ones & Zeros הנורווגים או לנדוד למאורה הסמוכה עם "בני המה" פתרה העובדה שעדיף לראות משהו לא מוכר ממשהו שכנראה לא אוהב.. הנורווגים מנגנים טוב, אנרגטיים אך Alas שבלוניים וחסרי אותו ניצוץ מסתורי שידליק את הכבוי. קלישאות אייטיז באריזה אירופאית. פרשתי ל"בני המה" אחרי מספר קטעים.
טוב. כאן שרדתי קטע וחצי והחלטתי סופית שאת מה שפישוף עושה אני פשוט לא אוהב . מוזיקה משעממת, נטולת תחכום בתחפושת של תחכום יתר וים של פוזה. לאו דווקא באיך שהיא הוצגה אלא באיך שהיא נתפסה אצלי . הנקודה החיובית היחידה היתה חיצונית לחלוטין כשפישוף הזכיר לי גיבור ילדות מאחד הגלגולים הקודמים (לא זה של העדר) ותמונתו מצורפת כאן למי שיזהה.
הפסקת בוטנים מצופי גלוטן (לא מומלץ) וחומוס קלוי.
צוותא 1. כסאות העץ צופו או הוחלפו, או שהתקלף הציפוי מזכרוני. קיוויתי ששלום גד יופיע ראשון כדי שאוכל לפרוש אח"כ. אבל לא. ה"קולקטיב" היו ראשונים. שבעה נגנים, חלקם ממש טובים שניגנו קטעים משלושת אלבומיהם . מה אומר ? בסדר נו.. אבל נשמע לא אמיתי ולא מחובר. עדיף מישהו שלא יודע לנגן אבל ממלמל את האמת שלו. והקטעים היו טובים כלאמר, עם עיבוד ,תפקידים ,שירה מיוחדת, הומור והרמוניה קולית. אבל אני נודניק כנראה וסוג המוזיקה הזה כנראה לא מדבר אלי כלל. כמה שורות מתחת הודעה זו יש רשמים על הופעתם בתמונע שבוע שעבר.
בשלב הזה עלתה להקה לא מוכרת לי ולא ידעתי אם אלה יוסלס אידי או גיישה נו אותם לא ראיתי עדיין. אלה היו ID . יש להם לחנים מתוקים-מחוספסים. בריטים משהו, אולם כנראה בשלב הזה נכנסתי לגמרי לתפקיד הנרגן שגם אם מלאך שרת ירד לא אהיה מרוצה. הגרעפס שאחד מהם שוֹרר למיקרופון לא הוסיף דבר חיובי להרגשה.
שלום גד ויהלומיו. קדוש קדוש. למרות השעה המאוחרת (אחת ומשהו) מיעוט האנשים ,הצוותא הזה (צוזאמן תחליפו שם) והסאונד המחפיר בהופעה הצלחתי להנות חלקית. השירים איכשהוא דישדשו בין כל אלה. והיה יהלום – שיר חדש לגמרי 'מישהו לקחת הביתה' שגד הציגו כחדש במיוחד . קטע מצוין שהצלחתי להיזכר היום בפיסות ממנו והוא שימחני עד מאד. ההופעה נקטעה באכזריות לאחר עשרים ומשהו דקות, כנראה בגלל האיחורים והשעה. לגיישה נו לא נשארתי מאותן סיבות אם כי ארצה לראותם בהזדמנות אחרת.
את רן סלוין (שמעתי שהוא שיחק סוליטייר תוך כדי הופעתו…)(סתאם סתאם..) ויהלי סובול לא ראיתי.

לסיכום : יוזמת הפסטיבל ברוכה. המקום בעייתי. כמו גם צמידות השעות והשעה בכלל. על הצמידות לארועים אחרים דובר כבר. מוזיקלית – אני אישית התאכזבתי מרב מה שראיתי בין אם היה משעמם, נדוש או לא מתאים לטעמי. עם כל הכתוב כאן יש בי באופן כללי הערכה לאלה המנגנים, עולים על במה ויוצרים את שלהם בתרבות השוליים המקומית. חציבה איטית. אני לא עשיתי זאת מעולם ובתור צופה קל לבקר ולשפוט. עדיין יש שורה תחתונה אם יש חיבור או לא. זה העניין בעצם בכל דבר כמעט.

מודעות פרסומת

תגים:

2 תגובות to “פסטיבל ‘הלם כרך’ ב ת”א. על (חלק) מיומו הראשון”

  1. Shoegazer Says:

    מוזר , הפסטיבל נשמע כמעט אחד לאחד זהה מבחינת הליינאפ ל"הלם כרך א' " בו נכחתי לפני מספר חודשים . אני בכלל מתפלאת שיש לו סיקוול ,כי לא נראה היה שהראשון משך הרבה קהל.

    ממה שהזכרת יצא לי אז לראות את "בני המה" ( שלא אהבתי) ואת הנורווגים ( מה ? למה? מדוע הם פוקדים פסטיבלים עלומים בארץ פעם אחר פעם. מהו סיפור הרקע? ) . הנורווגים אולי לא מאד ריגשו אותי אבל מצא חן בעיני שהם מאד הזכירו את יו 2 בתחית דרכם . לפחות בחלק מהקטעים.

    את שלום גד מאד רציתי בזמנו לראות, אבל בשל איחור היסטרי בלוחות הזמנים נכנסו בסוף למופע של יהלי סובול הוא לא היה הפעם? הקונספט היה מצויין- יהלי עושה מיקסטייפ. הוא עמד בכניסה במעין טוקסידו וחילק לנכנסים את העטיפה של הקסטה כשרשימת השירים כתובה בכתב ידו .הוא ביצע יופי של שירים -פריפאב ספראוט, לונה, ניק קייב, הפוגס ועוד רבים וטובים.

  2. y Says:

    זה אותו פסטיבל. . הפוסט בטעות עלה לכאן באיחור (למרות שנתתי לו תאריך "אמיתי" של תחילת אוקטובר). הסיכוי שיהיה אותו פסטיבל בדיוק תוך זמן קצר אפסי. תודה על התגובה המעניינת (יש שלום גד בשבוע הבא – כדאי לך) וברוך בואך למתחם מוצפן זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: