חתול טריקולור. על האלבום ‘אהבה’ – שלום גד והיהלומים.


לאור מאות הניתוחים מסביב לעשור המוזיקלי הקודם הנה תרומתי הצנועה והממוקדת על (סוג של) אלבום העשור (שלי). 

איני אוהב סיכומים. זו מילה מלחיצה שמתארת כלוב, קו מרושע ושחור ו"סהכ" . .. אולם ככל שהתקופה המסוכמת רחבה יותר, כך היא נכנסת לתוך  איזושהיא אפשרות סבירה יותר להיות רלוונטית. לכן סיכומי שנה בודדת בסופה הם בלתי אפשריים. המון פעמים אלבומים נפתחים או נשמעים זמן רב אחרי צאתם, לעיתים אף שנים..
כמו גם העובדה שאין בי רצון להתעדכן בהכרח באופן מיידי בעכשווי, ובמקביל לקבל את מה שלא הכרתי בעבר. אחרת או כך,  חשבתי על האלבום שאם הייתי נשלח לבור תחתיות או עולמות עליונים  ומתאפשר היה לי לקחת אחד כזה מהעשור האחרון אז  זה היה 'אהבה' של שלום גד ויהלומיו (2005). הבחירה היתה ברורה גם בגלל ששני אלבומיו הראשונים והנפלאים של גד 'תנועות מטאטא מהירות' ו 'סוף המדבר' יצאו בעשור הלועזי הקודם. 

זו לא תהיה ביקורת, אלא מעט מילים על האלבום
שיקר לי עד מאד, מעבר למה שאוכל לנסח, ודווקא בגלל זה אולי, ההתיחסות תהיה צורנית וגרפית.

19 קטעים ב'אהבה'. – מס ראשוני שמתחלק בספרה אחד ובעצמו, וגם אם עובדה זו מקרית יש בה לגבי אמירה חצי ‘אהבה’ - שלום גד והיהלומיםמיסטית אולי, לגבי ראש המגדלור- האלבום הזה. הכותרת הכה נדושה 'אהבה' נפתחת כאן במובנים שונים, פסיכיים , צינייים, מעורפלים, נטולי אהבה שלמרות הישירות לכאורה של חלק מהמילים והאופי הקצר והחד של הלחנים, מאחוריהם יש עננים, משמעויות אחרות, עצב עמוק מהול בהומור ותקווה, והתבוננות ייחודית של גד על כל מה שהוא מחליט לכתוב עליו.

האלבום נחלק לשתיים (לפחות). חלקו הראשון, עד שיר הנושא מורכב מקטעים קצרים, אנרגטיים, מהירים דואליים, משושים ומתומנים.קלישאות עם עשרות סיכות בהן, קטעים קצרים שנפתחים בלב ובראש ככדור פורח חסר גבולות. גד נשמע כאן עצמתי באופן שונה ממה שעשה לפני כן כשריבוי הקטעים ומִשכם  הקצר מצטבר לאפקט ניכר. יריות פתיחה בצלילים הראשונים (תרתי) באלבום, מתערבבים בהמשך עם שירי רוק, שנסונים מחושמלים, ובלדות מוזרות כשאף אחד מאלה לא נכנס למגירה ידועה אלא פותח דלת למשהו אחר.  אחרי שיר הנושא יש איזשהוא שינוי באלבום – החלק הזה נפתח בקטע הנושא מנוגן הפוך וממשיך בקטעים ארוכים יחסית, בעלי אופי רך יותר, פאטאלי, עם תהומות, מוות ומצילים. שלושת הקטעים הסוגרים כאן הם מהיפים של גד בכלל וכוללים את 'הכריש' הסימפוני והמצמרר ("רגע אחד, פעם אחת, אהיה גם אני גיבור מלחמה, בוער בשדה כבוש" ) , 'בא להציל' בגרסה הארוכה והיפהפיה ו"חופשה של אלף שנה"  הקודר והמדכדך שאיני יכול שלא להזדהות איתו . מעניין שגד בחר לסגור את האלבום בשיר עם האופי הזה עם הטקסט הישיר, במה שאולי יהיה סוג של המשך (כאילו) בתחילת האלבום הבא – 'חי טוב'.  בנסיון למפות חלק מהקודים הרבים המסתתרים כאן ( ואולי הקלישאה "זו לא היתה כוונת המשורר" מתאימה כאן, אך תת הכרה יש לכולנו) מתגלים זוטות מענינות, קשרים בין קטעים ומשחקי זמנים, כשהנוסחאות ללא פתרון ומשוואה אלא יותר רגשיות ואסוציאטיביות.

גד הופך בעברית ובשפה באופן מקורי המשלב בין סיסמאות, שפת רחוב ודיבור יומיומי לשירה צרופה ולחנים עם יופי נדיר. היהלומים שבעצם מנגנים עם גד מתחילת דרכו כוללים את אלי דראי, גיל פדידה ואלי שאולי הנהדר בעיבוד ועבודת גיטרות וסאונד (בעיקר) מרשימה לכל אורך האלבום. גד ממשיך לנוע כשהרוח והקוץ בשיריו החדשים שונה ברובה מזו ב'אהבה' כשאותה מהות גדית  נפתחת ומתגלית באופן שונה. אותו נהג אבל הנוף משתנה. לא פחות יפה.

אלבום אדיר, מבריק, עמוס, חידתי, מצחיק, עצוב וחד פעמי. 

~~~~~~~

". . ועוד מעט באים להחליף אותי."
". . לא הייתי משנה דבר, לא הייתי נוגע בכלום."
". . כל מה שאני מריח זה את הריח של החול"
~~~
אם הייתי יכול לקחת עוד אלבום ישראלי לאותו בור תחתיות (או עולמות עליונים) אז זה היה אלי לס – קישון.


(אין חתולים טריקולוריים. רק חתולות הן טריקולוריות)


מודעות פרסומת

תגים:

תגובה אחת to “חתול טריקולור. על האלבום ‘אהבה’ – שלום גד והיהלומים.”

  1. אורן Says:

    אחד מכל 200 טריקולור הוא זכר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: