אלכימאי בעשב מר – על 'שירי ארץ ישראל' של העבד

(הועלתה גירסה מעודכנת של הפוסט הזה שכנראה יימחק בקרוב. או שלא)

האלבום לקניה ,שמיעה והורדה ב באנדקאמפ

"אלה החצוצרות ואלה התופים 
אלה המדים ואלה הסוסים האחרונים "

(חובש את קסדת האוביקטיביות ומהדק הרצועות היטב)

11 שנים אחרי האלבום הראשון של העבד, משתחרר בחג החירות אלבומם השני והוא מרנין, מפתיע, מרגש, עמוס, ניסיוני ויוצא דופן.
שלום גד האיש הראשי מאחור מאגד את ההרכב המקורי הכולל  גם את אלי דראי, אמיר זוסקוביץ וטלי אלבז , בנוסף לשלל אירוחים הכוללים חברים מפונץ, בני משפחה, ילדים, חצוצרות ועוד מיני כאלה שלא היו עד עתה באלבומיו.
למרות הציניות בכותרת האלבום, התחושות הלא פשוטות מחלק מהמילים ואפילו הבוטות ב"עטיפה", גד מתיך את כל אלה באופן עדין וחד יח
ד, בלחנים יפהפיים לתוך קטעים מורכבים וזורמים המשתלבים ומסתרגים בתוך עצמם וביניהם, מפיסות ליצירה שלמה.

לאחר עשרות שמיעות מאז  צאתו לפני מספר ימים (כלאמר הכתוב כאן עדיין חיתולי) , אני עדיין נפעם מרגעים נרחבים כמו :
השילוב בקטע הפותח בין הילד לחברי העבד ששרים אחריו, נשמע כמו שני קטעים שחוברו מסיבה חידתית לי. ה"בית" המושר ע"י העבד חוזר על עצמו 3 פעמים .גאוני. זה יכל מצידי להימשך עוד רבע שעה במחזוריות עם החצוצרה והעצב המתוק .נפלא.
החיבור ב'סיגריה בשקל' בין קליפסו למילים לא עלינו.
הליהוק של יהוא ירון ל'אהבה לא טובה' , עם כל סלידתי מזילות המילה – מדהים. לחן יפהפה ונוגה שמזכיר קלאסיקות ישראליות ישנות שיהוא ירון עצמו מחובר איליהם מאד כמדומני. המילים כמובן מזוותות הכל . וזה לא אהבה רעה אלא 'לא טובה'. ונראה כי בהרבה קטעים באלבום יש אולי התכתבות עם שירים ישראליים ישנים (במשמעות שונה) כמו 'ניגון עתיק' , '25 שנה' , 'בואי לאילת' , 'הרעות' ועוד כאלה שלא הצלחתי עדיין לזהות.
'דם צהוב' הוא יצירת מופת בת 7 דקות שכמו מחברת בין כמה קטעים שונים שהותכו ע"י מדען הרגש לקטע אחד. ההתחלה כמעט כשיר ילדים בלחן ("למה לא נלמד להסתדר") מתפתחת למילים עתירות סימבולים בלחנים חלומיים. המילים בתחושה לא קלות ולא מובנות (לי) במשמעותן, אך זו רמה אחת של הקטע, מה גם שבאופן אישי אין בי רצון אובססיבי להבין רציונלית ומיידית נושאי קטעים האהובים עלי. קטע אדיר.
המעגליות הקונדסית ב'היכנס לתוך חיי'.
ועוד רגעים רבים של קסילופון(?),הקלטות רקע מעורבבות, שכבות, והקול הזה של שלום גד.

האלבום יוצא חצי שנה אחרי 'היהודי המעופף' וזה פשוט טוב מידי התדירות הזו (בין אם זה חומרים חדשים או שחלקם רק משוחררים כעת). אנשים אפילו לא צמים, השמש תזרח מחר והשמיים לא נפתחו.

הכתוב כאמור הוא רק סקיצה.


(פותח רצועות ומסיר את קסדת האובייקטיביות)

"אין יותר דם
אין דם יותר"

מודעות פרסומת

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: