שלושה מצבי יהלומים


הבלוג בטראומה. הצופן לא פתיר, העבר מדמם והחדש בערפל. המצב הקליני גרם לכך שלא הייתה כאן עדיין התייחסות ל"תלמי אליהו" של שלום גד שיצא לפני כשלושה חודשים וחותם את טרילוגיית 'המצב' וזה כבר לא עביר במרומים.SD
במקום להתייחס באופן פרטני לאלבום האחרון בו הכלבים מירושלים מומרים לסולמות או לטרילוגיה הנפלאה והנדירה הזו בכלל רק אצרף כאן שלושה קטעים מהיותר אהובים עלי משלושתם.

'במו ידי' הוא שיר עם מילים כמו רציניות שקשה לי לא לראות גם את החיוך ממנו הוא נעשה בתסריט הכללי. הסאונד והעיבוד של הקטע מפתיעים ומזכירים לי את בק (כתבתי כבר). שיר סוחף ומומופנט.


הקטע הסוגר את 'ירושלים' הוא אחד היפים של גד ולכן גם אחד השירים היפים בכלל. כמו מוחבא בלחן (בבתים) של 'הפועל השחור הראשון' קטע נשפים משנות השלושים או הארבעים, עם ההוד, הרכות והעצב הפנימי. גד משלב את זה לתוך רוק, עם מילים שגם בשמיעה בפעם המי יודע כמה מצמררות אותי מחדש. אם תהיה פעם הבאה אני רוצה להיות בה. גם אני רוצה.  פשטות, מורכבות וחציית זמנים ודורות. קטע חד פעמי.


אינדינגב הוא לא על אינדינגב . גד לוקח פסטיבל עכשווי ומקשר את הסמליות החלוצית שלו להפרחת השממה של העולים (אולי כלומר..) וכמו בחלק גדול מהשירים של גד המשמעות נפתחת מעבר לברור והישר ומגיעה רחוק כמעט כמו הנופים והרוח הגדולה השורה על שיר המסע הזה.

מודעות פרסומת

תגים:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: