Posts Tagged ‘ברק אלנקוה’

אוסף להורדה – 'תשעים מדרגות רפאים'

4 בספטמבר 2013


האוסף להורדה כאן או בקליק על התמונה למטה. (74 דקות, 134 mb )

אוסף ישראלי שני ברצף בבלוג, ששמו לפחות עם שלוש משמעוית ולא שליליות כלל. בשונה מהאוסף הקודם (בודדים התיבת החיוך) בו היו בעיקר קטעים מהשנה האחרונה, כאן התפרסות השנים רחבה יותר עם דבש, מיני פירות ותבלינים לא אכילים. יש אפילו שיר לשנה החדשה.

1. ( שנה חדשה )
2. חנה אהרוני – בואה דודי. 1956
3. חוזליטו – קומה שלישית. 2007
4. דנסקי – רבדים. 2013
5. ריר – עשר בלילה. 1995
6. מלכה שפיגל – אין לאן ללכת . 1992
7. Shock Corridor – Iceberg. 1983
8. לונא אבו נסאר – רכבת. 2013
9. שמעון אדף – ארס פואטיקה 3. 2002
10. יוסי בבליקי – המלך האחרון של עולם הבידור. 1995
11. דיואלט – My Girl. י1996
12. נועה שמר ודויד פרץ – יצרח. 2013
13. רר – תלתן. 1997
14. ברק אלנקוה – ממטיר דקור. 2013
15. לונא אבו נסאר – מישוואר. 2013
16. ישראל ברייט – שאהבה נפשי. 2004
17. איתן אולמן – דג. 2008
18. אלגנט – מנסים להגיע. 1992
19. ויקטוריה חנה – בואה דודי. 2012
20. ( שנה חדשה )

Tishiim Madregot Refaim
דרגיות :

1. ( שנה חדשה )
2. חנה אהרוני – בואה דודי
לַיְלָה עָמֹק, לֵיל הַפְלָגוֹת \ כְּבָר מַפְלִיגוֹת כָּל הַתּוּגוֹת \ כְּבָר נִפְתָחִים הַמֶרְחָקִים \ כָּל הַדְרָכִים כּבָר מְחַכִּים.
3. חוזליטו – קומה שלישית
מתוך האלבום 'קומות' . תהילים.
4. דנסקי – רבדים
קטע נהדר מאלבום שיצא בנובמבר הקרוב.
5. ריר – עשר בלילה
מתוך האלבום היחיד של ההרכב. בעצם לא
6. מלכה שפיגל – אין לאן ללכת
מילים של סמי בירנבך
7. Shock Corridor – Iceberg
לכל כלל יש יוצא מ.. וזה ההרכב הזה שכלל קלידנית ישראלית. כפינגווין בקוטב. .
8. לונא אבו נסאר – רכבת
מתוך אלבום הבכורה היפהפה של לונא.
9. שמעון אדף – ארס פואטיקה 3
זה לא נכון מה שמספרים על המזרח
10. יוסי בבליקי – המלך האחרון של עולם הבידור
מתוך אלבום המצעדים
11. דיואלט – My Girl
לאחר הופעת האיחוד הקצרה והאפקטיבית של ההרכב
12. נועה שמר ודויד פרץ – יצרח
מילים של נוית בראל
13. רר – תלתן
ריר פחות אחד
14. ברק אלנקוה – ממטיר דקור
שם קטע מכשף לקטע נהדר שעדיין מוגדר כסקיצה. בכורה עולמית.
15. לונא אבו נסאר – מישוואר
עוד קטע של לונא הפעם בשפה מוזרה
16. ישראל ברייט – שאהבה נפשי
אוצר סמוי. ותודה ללבנה.
17. איתן אולמן – דג
סוף סוף הוא כאן
18. אלגנט – מנסים להגיע
במדינה מתוקנת הקטע הזה היה הרבה יותר
19. ויקטוריה חנה – בואה דודי
גרסה עדכנית לקטע שפתח את האוסף
20. ( שנה חדשה )

אוסף להורדה – ' עלים אל השמים '

1 בספטמבר 2011


אוסף לא אקראי של שירים יפים . וגם לא .

התמונה היא לינק להורדה או כאן . ( 79 דקות 132 mb )


(  התמונה בהגדלה )

1. איתמר רוטשילד וערן וייץ – פנינו אל השמש העולה
ביצוע מחודש ונהדר לשיר חלוצים. מתוך הסדרה 'הקיבוץ'. מכאן זה רק מחמיר.
Carlos Paredes – Sede e Morte .2
אגדה פורטוגלית.
3. אורסולה שוורץ – כמוסות רוקדות
קינת הכמוסות המרקדות. הרכב או צמד או יחיד המהווים ציר באוסף. תודה מאד

לחיים רחמני על שתוף חומרי האורסולה המטמוניים ששלושה מהם מופיעים כאן.
Gerard Manset – La Mort d'Orion : Salomon l'hermite .4
פסיכדליה צרפתית מ 1970.
5. ברק אלנקוה והגטו סווינגרס – הכל מוחמץ
מתוך אלבום הפאזל הראשון.
Geins't Nait & Laurent Petitgand – Trtrk .6
אם הייתי יודע לא הייתי אומר כלום.
7. לחש – אובך
יואב שעיה וגל חרמוני בקטע מהאלבום היחיד של לחש מ 1996.
Belong – I'm Too Sleepy .8
המשך אובך מצמד נוסף.
9. רן אלירן עם זהר השביעי – בלב הים
לחן של זהר לוי למילים של חנוך לוין.
Seven Code – Track 6 .10.
טיוטא מאי שם.
11. אורסולה שוורץ – שלומימה
קריאה תבוא. . עברית כניב.
Margot Petitgand – Laisse au Ciel .12
קטע שמיימי עם קלידים טוקסידומוניים.
13. שרון קרלן – (קטע מ) דומיה
././.
Humbertona & Piuna – Miss Perfumado .14
הראשון ממשולש קטעי גלים.
15. עודד זהבי – שיר אהבה פיראטי (למקהלת ילדים)
הביצוע של מקהלת אנקור. מילים: רוני סומק.
16. אורסולה שוורץ – מחלת ים קשה
קטע שלישי של האורסולות. חזיונות של שומר מגדלור.
Jan Steele – All Day .17
קטע עדין וחרישי במיוחד שיצא רק בויניל ב 1976. מילים של ג'ימס ג'ויס והסולנית היא
Janet Sherbourne
18. שלום גד – עמוק בחול
משֶמש עולה, עמוק לחול. אולי הקטע היחיד של גד מאלבומיו רק עם אקוסטית.

הוא לא פרנסואה (ואולי כן). על ברק אלנקוה והגטו סווינגרס.

20 ביולי 2011

כל נסיון לכתוב על ברק אלנקוה יישאר בגדר נסיון . זה יהיה יותר שיתוף תחושות ומחשבות מאשר משהו מובנה על האיש ופעלו.

למרות שראיתי במעומעם חלק מהופעתו לפני כשנתיים וחצי, אלנקוה פרץ לאוזני ומה שביניהם כברק לפני כחודש לאחר המלצה של חכמת הזן מ' ואיש ההגות א'. מאז צמד אלבומיו בשמיעה כמעט רציפה ובמיוחד האחרון 'הורה לשוט' שהוא אסופת שירים מוזרה ,חידתית, הופכת לב ראש וגפיים בדרכה הסוערת , השקטה , התת עורית, האגרופית. האלבום הראשון  'זכותו של פאזל להיות מורכב'  מורכב מקטעים יותר גלמיים והוא פחות מופק, כשגם לזה יש את הקסם שלו.

אלנקוה, כך נראה, מלחין מוזיקה למילים אסוציאטיביות המספרות באופן נסתר ועמוק סיטואציות יומ יומיות אישיות אך גם דברים וארועים גדולים אי שם בעבר או בגנים היהודיים. משחקי המילים רבים, וכל שיר יכול להתפרש על ידי שומעו במשמעויות רבות כשאיני בטוח כלל שכוונת המשורר היתה אחת אף היא. התוצאה מאד מורגשת תחושתית, אם כי קשה לי לתרגם אותה למילים של רציונל. הברק זועק, מהמהם וחוצב מילים של שריטות, ניגודים וכאבים בחיוך או כאילו חיוך המציף משהו אחר הנמצא מתחת לפניו של השטח, בהומור עצמי,  שמחה קודרת וחיפוש אחר אהבה.

חלק מקסמם של הקטעים הוא שנראה ששומעים איזשהוא שלב בהתהוות שלהם מהצד המוזיקלי כשגם בטקסטים החיפוש כמו ממשיך אצל המאזין אחרי כוונתם וכיוונם. אלנקווה קורן משיריו בחושיות, עצמה ובטחון  מה שמהווה ניגוד למעורפלות של המילים וההרגשה הקדורנית מתכנן. 'הורה לשוט'  הינו אלבום עמוס תדרים מפראות מוזלמנית מופרעת קשב ומדממת עד פינות אקוסטיות יפהפיות כמו 'באת אלי' (דוקים לכיוון 'סליחות' של לאה גולדברג) , 'שנסון יהודי מועקה אקוסטית' ו'בלילה שלא אפול בו'. יש איזה קישור צרפתי באיש בהגייה לעיתים, בשנסוניות וגם בפרחחות שמזכירה לי דמויות מסרטי קונכיות משנות השבעים. הלחנים נשענים על ההרכב הנהדר שאיתו "הגטו סווינגרס" (שמשמו הקונטרסטי ניתן ללמוד על אופיו)  הכוללים את גל חרמוני בקלידים, חיים ויטלי כהן בחשמלית ויואב להב בתופים, וב'הורה לשוט' על ההפקה התואמת של אורפז אגרונוב.


הופעה של כל הבליל הזה היא משהו חריג שניתן אני מניח לאהוב מאד או כלל לא. אלנקוה מתמסר לגמרי לשיריו ולתאטרליות כאילו ליצנית, מוקצנת מידי לעיתים, שמגבירה את העירפול של הקטעים, למרות שאלנקוה עצמו מקפיד, כך נראה, להישאר ברור ווקלית כנביא מטיף בכיכר העיר. קברט היא מילה אולי קצת שחוקה בהקשר של הופעה כזו אז אולי יותר אתאר אותה כמופע גלותי המחפש אחר מולדתו. הקטעים באלבומים מקבלים זוית חדה ואנרכיסטית יותר, עם אילתורי מזמור , תנועה ושינויי מקצב (משל קריין אני בשנות ה 50) . ההרכב מחובר לגמרי לברק אלנקווה וגחמותיו (במיוחד חרמוני וכהן) וההבנה העיוורת ביניהם היא חלק ניכר באפקטיביות של ההופעה כשבקטע האחרון לוקח חיים כהן תפקיד ווקלי מפתיע.

מעבר לכל החיוכים והתזזתיות מה ששקע בי לאחר מכן היא דווקא הרגשה מינורית, עגמומית משהו הקשורה אולי למהות של כל השירים וברק אלנקווה עצמו. אין כאן משהו נגיש קל להבנה אלא דרך להתמודד עם חיים פנימיים כפולים, מכופלים, עתירי מבוכים ולהציג אותם בדרכים אנושיות מאד.

(ההופעה היתה בתחילת יולי בקפה ביאליק)

האזנה, קניה והורדה של שני אלבומיו של ברק אלנקווה והגטו סווינגרס.