Posts Tagged ‘טפט’

‘הלילה נגמר, בא האור’ – אוסף שירים בעברית להורדה

1 בנובמבר 2009


האוסף במקור נוצר במסגרת פורום מוזיקה ישראלית בווינט.


האוסף להורדה כאן, או בקליק על תמונת העטיפה.

הקטעים :

1.  דרורה חבקין – יולה יולה. 1970
2.  שלוש חית – אל תצעק (גיטרות). 1990
3.  צוות הווי של נח"ל – אנית הסתיו. 1970
4.  אלי לס – חלום נוסף. 2008.
5.  דיקלה – געגוע. 2000.
6.  הדודאים – העולם בשחור לבן. 1971
7.  נימוי – רמיקס לצדיק זכריה. 2007.
8.  לא אכפת להם – שתי ציפורים. 1970.
9.  אלי לס – בשרו של הנשר. 2008.
10. מיקה קרני ומיקי שביב – עולם אחר. 2001.
11. שלום גד – חי טוב (הופעה). 2009.
12. לוליק – ההר הירוק. 1970.
13. משה חבושה – בן אדם (סליחות) ??19
14. אלי לס – סיבה טובה. 2008.
15. צילה דגן – תמונת רגע. 1970.
16. יוחנן קרסל – זה בא לפעמים. 2009.
17. להקת שפתיים – מאמא. 1993.
18. אלברט סופר – פגישה מקרית. 2009.
19. אלי לס – הפרפרים יחיו לנצח. 2008.
20. צ'ארלי מגירה ונערת ההפקר – דה טורקיש אלביס. 2004.
21. ליאור ייני – שיר המים.  1970.
22. ואן פזנובסקי – שיר הארנבת. 2008.
23. אלי לס – וושינגטון. 2009.
24. טפט – כרישים. 2000
25. רע מוכיח וברי סחרוף – האימה תתכבד. 2009.
26. חוה אלברשטיין – ולי יש בקשה. 1972.



הקטעים כאן הם שילוב בין ישן לחדש. סאונה חמימה ויבשה ואח"כ קפיצה לבור מים קרים (.. לא ממש) . לצד קטעים מהשנים האחרונות, יש כאן קטעים ישנים שאיכשהוא בלי להתכוון  גיליתי בדיעבד שכמעט כולם נוצרו ב 1970 ממש, או סמוך לשנה זו.

אלי לס יקירי מהווה כאן ציר באוסף ויש כאן חמישה משיריו כשארבעה מהם מתוך 'אודות הנשר' מאשתקד (איזה מילה). כל הקטעים אהובים ומופלאים בעיני  והשילוב ביניהם  חביב  על עורכם עד מאד.
תמונת העטיפה  מורכבת מעטיפות האלבומים מהם נלקחו (פרט לגד וסופר) כשאציין שהעטיפה היא מתוך האלבומים המקוריים .
הרבה קטעים שחלקם קצרים. 99 מגה ביט. 79 דקות. העטיפה היא גם לינק להורדת האוסף.

'הלילה נגמר, בא האור' - לינק להורדה (ועטיפה)

פיטפוטיפה:

1.  דרורה חבקין – יולה יולה. 1970
מתוך חלק שני של 'שירי הרחוב' . מופקר ומיושר.
2.  שלוש חית – אל תצעק (גיטרות). 1990
גירסת הגיטרות לקטע . מתוך ההוצאה המחודשת.
3.  צוות הווי של נח"ל – אנית הסתיו. 1970
הרכב שפעל לצד ובצל  להקת הנח"ל, ללא המוחצנות שאיפיינה הרכבים צבאיים. לחן של סשה ארגוב.
4.  אלי לס – חלום נוסף. 2008.
שיטוט במח האחורי בחלקי הכרה ומשפטים שבורים-רציפים.
5.  דיקלה – געגוע. 2000.
"שלא תחשוב שלא הֶכפת לי.."
6.  הדודאים – העולם בשחור לבן. 1971
כשהוא עוד היה בן אדם, בגיל 21 , מתי כספי מוציא את הדודאים מהארצישראליות בעיבוד    חדשני ומפתיע. הנה מה טוב ומה נעים. מילים קלאוסטרופוביות של ישראל גוריון.
7.  נימוי – רמיקס לצדיק זכריה. 2007.
הזורנה של זכריה מדוללת ומסומפלת.  כישוף כורדי.
8.  לא אכפת להם – שתי ציפורים. 1970.
קטע מצחיק אבל עצוב. מטופש אבל חכם.
9.  אלי לס – בשרו של הנשר. 2008.
צמחוני אני אך הקטע הזה נובע מתוך אסוציאציות (לא) מודעות לעצמן.
10. מיקה קרני ומיקי שביב – עולם אחר. 2001.
מתוך איפי באותו שם. "טוב לי ובכל זאת אני רוצה עולם אחר".
11. שלום גד – חי טוב (הופעה). 2009.
הופעה עם אלי שאולי בתל אביב. הקטע הפותח מתוך האלבום שאולי יצא בעשור הזה.
12. לוליק – ההר הירוק. 1970.
במקור מתוך 'נסיעה מדומה' שכלל קטעים של לאה גולדברג ולחנים של סשה ארגוב.
13. משה חבושה – בן אדם (סליחות) ??19
רע מוכיח ואלון כהן סמפלו ב'סליחות' את הקטע הזה אותו מצאתי על קלטת ישנה בחנות אחת בבני ברק ורק שם. איכות טכנית  בינונית לכן.
14. אלי לס – סיבה טובה. 2008.
איך קטע פשוט יכול להפוך לב ובטן. ככה בעדינות.
15. צילה דגן – תמונת רגע. 1970.
קטע נשי משלוש דמויות שהלכו לעולמן טרם זמנן. מילים של תרצה אתר, לחן של  דפנה אילת המופלאה.
16. יוחנן קרסל – זה בא לפעמים. 2009.
קטע אינסטרומנטלי שפותח אלבום מיוחד מהשנה חולפת.
17. להקת שפתיים – מאמא. 1993.
קטע שהיכרתי דרך הסדרה "שבתות וחגים". לא הייתי מגיע אליו אחרת.
18. אלברט סופר – פגישה מקרית. 2009.
מתוך הופעה בת"א. מילים של שבא סלהוב. שם האוסף מכאן.
19. אלי לס – הפרפרים יחיו לנצח. 2008.
איזה יופי של שם לקטע. ולא רק השם.
20. צ'ארלי מגירה ונערת ההפקר – דה טורקיש אלביס. 2004.
מתוך 'פרגמנטים רוקנרוליים' דה ישראלי בית שאן ברליניקר.
21. ליאור ייני – שיר המים.  1970.
אין לי מילים לזה.
22. ואן פזנובסקי – שיר הארנבת. 2008.
אורי קריסטל  (סבסוניק) מקליט את אביו ז"ל דרך הטלפון.
23. אלי לס – וושינגטון. 2009.
הקטע הזה אחד המינוריים מתוך 'נוף פשוט' האחרון והנהדר של לס.
24. טפט – כרישים. 2000
סאונדים קולות והקלטות במוזאון הרצליה.
25. רע מוכיח וברי סחרוף – האימה תתכבד. 2009.
הקטע הנועל את אדמי  השפתות . שונה משאר האלבום.
26. חוה אלברשטיין – לי יש בקשה. 1972.
שיר הסוגר אלבום ילדים מ 1972.  חלום של דקה..

"ולי יש בקשה
בתוך מקשה לשכב
לחלום על כלום
תפרחנה מחשבות ראשי
כפרפרים מתוך נמנום
אבטיחים יהיו לחמי
ומימי אבטיחים
וכשיחשיך – יבואו שועלים
רזים ועצובים
ואל פני ידיפו
ריח ענבים. "


(מילים : נורית זרחי )

מודעות פרסומת

“סינדרום ירושלים” על גג בית פית/קית – הופעות של מוג’הדין, טפט ורייסקינדר.

26 באוגוסט 2009


נחמד להיות על גג פיתקית.. עם הנופים המכוערים והקסם שלהם. מגרש המכוניות ההרוסות ממול מזכיר איפה אני חי ושהרגע הבא לא בטוח בכלל.
המעקה בגג לא גבוה ובמצבים כאלה תמיד חולפת בי המחשבה לאבד שליטה ולקפוץ למטה. אבל אין סיכוי.. תעתועי מח חולפים.
אמנים ירושלמיים תמיד נראו ונשמעו לי שרוטים ומטורפים יותר מהתל אביבים. כמובן בהכללה. הפתיחות התל אביבית מנקזת באופן מוחצן את ירושלים הרים סביב לההקונפליקטים והכאבים בעוד שהירושלמים סגורים בחומות, קדושה, אבן ועליות וירידות.. עליות וירידות .. והמטענים שם מצטברים באופן שונה קצת. יותר סגור, תת קרקעי , רציני ומתפרץ כשהוא יוצא. סינדרום ירושלים.
בשבת האחרונה רב ההופעות על הגג היו ירושלמיות וזאת לרגל יציאת האיפי החדש של מוג'הדין. עוד הופיעו טפט, רייסקינדר וערופי שפתיים. אכתוב באמת קצת על ההופעות ("קצת" כי אני עיף, חסר כח ומיואש, אבל בכל זאת רוצה לנסות לכתוב) –

הקטע הסוגר בהופעה של רייסקינדר (אסף עדן) נקרא "רוצה לצעוק הצילו" ויש בו אולי את המשפט שיותר מתאר את המוזיקה של הברנש. בתוך הסמפולים, ההכפלות משחקי הסאונד והמילים יש כאב . ימבה כאב . בלי סטייל בכלל. או שזה אני.. לא יודע. בכל מקרה רייסקינדר נותן לעצמו את החופש לשחק ולנוע כרצונו בתוך וליד הסמפלר הקטן ממנו הוא מפיק את הצלילים. מאד אהבתי , וגם – לפני זמן כתבתי על הדיסק האחרון שלו.
את מוג'הדין ראיתי לפני שנה (?) ומאד רציתי שוב. יציאת ה איפי שלהם כמו היתה הסיבה לכל הערב. אלון אבנת, אורי קריסטל והראל שרייבר בהרכב שמאד חשוב לו איך הוא נשמע מבחינת סאונד, מיקס וווליום, שזה לגיטימי ומובן, אולם עיכב את ההופעה בנוסף לבעיות חשמל במהלכה. המוזיקה של מוג'הדין אינטנסיבית, דחוסה, דיסטורשנית ובה בעת מתחת לכל זה היא מלודית . בס, אפקטים ומחשב נייד-מיקסר מיצרים סאונדים ורעש באופן מדעי כמעט כשהמסר במילים הוא חברתי פוליטי (בלי שהבנתי הרבה) . בין השירים שלהם יש תרגומים לשירים של משורר החופש וויליאם בלייק, קאבר נפלא ל"להיות אדם" של זהר ארגוב וקאבר אחר לגמרי לקטע של ירושלמים ותיקים אחרים – 3ח' . יש במוזיקה חיבור בין תעשייתיות ניינטיזית למיחשוב עכשווי לאמירה חברתית (יצא קצת פלצני) אלון אבנת הסולן דומיננטי וחד וההופעה היתה מהנה למרות הבעיות, אם כי להרגשתי האופי הקצת קלאוסטרופובי של המוזיקה עובר יותר במקום סגור. איפשהוא לקראת תחתית הדף בלינק הזה (יעל מאירי) ניתן לראות תמונות שמאד מעבירות את האוירה שמוג'הדין מייצרים. בחלל שלהם ניתן לשמוע את כל ה איפי.
אההה.. ויש להם גם שם חיבה – מוג'ה.
בסוף הערב הופיעו טפט שהם צמד ירושלמי המכיל אושיות ותיקות – בניה רכס ואביעד אלברט. את טפט היכרתי משני אלבומים ניסיוניים מאד מעניינים המשלבים אמביינט בסאונדים אלקטרוניים קולות אנושיים ומיקסים בין כל אלה. ביום שבת האופי של המוזיקה היה יותר קצבי ורקיד , כנראה לנוכח החגיגיות והגובה. עדיין – מאד מעניין ולא שגרתי.