Posts Tagged ‘פאניק אנסמבל’

היה אינדינגב 6

22 באוקטובר 2012


לאחר הפסקה של שנה חזרתי לגבולות, לפסטיבל ולמה שנהיה ממנו (ביחס להתחלה). הייתי בימים חמישי ושישי, מדלג בין שתי הבמות בתוך המתחם וגם לא מעט בכלל בבמה האזוטרית והמושקעת (סאונד מצויין) של המועדון התל אביבי RRC (ריאליטי ריהאב סנטר), אי שם בערבות החול מחוץ לגדר כיאה לקבורת מתאבדים .

בבמת ה RRC היתה גם ההופעה הראשונה ששמחתי לראות של להקת צנזורה הבאר שבעית (סופ סופ ) עם קארין צרפתי וקולה המלא והאדיר. רוק מצויין ולא שגרתי שהתאים למיקום הדרומי, לזמן ולהזיית הערב. ממש מורגש החיבור הפנימי בלהקה והעובדה שהם ביחד זמן רב. יופי.
בחזרה למתחם ללא כוונה תחילה נשארתי להופעת דניאל זמיר והקלרינט. מוזיקה מעניינת יוצר זמיר, אם כי זו נשארת כך והתקשתה לפרוץ אצלי משהו רגשי. וירטואוזיות על כלי זה אף פעם לא העניין הרי. זמיר מגובה בהרכב שבלט בתוכו המתופף ( ילד ? נער ? ) עופרי נחמיה שניגן על התופים כמו קלידים עם רגש , אווריריות והמצאה והיווה מפלט לחפירות הקלירנט של זמיר. לקראת סוף הופעתו החלו קטעים קליטים ודיאלוג שִירִי של זמיר עם הקהל ולזה היה כבר קשה להישאר . .
חזרה ל RRC .לראות את לבנון ללא יובל הרינג היה קצת מוזר, אולם עדיין התחברתי למדיטציית הרעש המרוכזת שלהם. גם כאן המתופף עירא מורסטין ריכז את תשומת ליבי.. נגינה באופי כמעט הפוך מאותו עפרי נחמיה. . וגם המראה.
ביום חמישי אציין עוד את צמד ההופעות הנועלות של שתיים ועשרים.. – דנסקי (עידן שמעוני) עם הרכב מורחב שלטעמי לא עשה טוב לקטעים האינטימיים בבסיסם, כשסולו גיטרה או דמותו שואבת תשומת הלב של הקלידן ממש לא התאימו ( לי ) . ללא קשר יש בעידן (הדמות) ובשירים עצמם יופי מיוחד. אחרי 4 קטעים מדדה החוצה התעכבתי עדיין ליד הצלילים המהפנטים בבמה המשנית של Farthest South , טריו שעושה מין שילוב של מונוטוניה, ג'ימג'ום, אלקטרוניקה וחפירות שונות. מאד מעניין.. ואנסה לתפסם בהופעה אורבנית קרובה.


יום שישי החל גם הוא בבמת ה RRC  . למרות בוסריות המופיעים בבוקר היה שם משהו נינוח ומאפשר כשנהנתי בלי לאהוב את המוזיקה. הממ..
בצהריים הגיעה לבמת הקוף ההופעה של האמן שאני הכי אוהב בעולם, שלום גד, שהיתה גם ההופעה שגרמה לי לא להתלבט אם להגיע לאינדי נגב הפעם.
שלא כצפוי (בראשי) גד נתן סט חריג שכלל שילוב בין קטעים חדשים לגמרי (שניים מהם בבכורה עולמית) בחלק הראשון לבין אלה המלהיבים את קהלו גם בת"א בחלק השני. היה מרגש לראות את ההופעה יחד עם קהל יחסית גדול וגם לשמוע את סוף המדבר שגד כתב לדבריו בתלמי אליהו, קילומטרים בודדים מקיבוץ גבולות. ( והשירים החדשים כה נפלאים ).
חזרה ל RRC . אלי לס ! גיבור גיטרה, נתן הופעה קצרה לצערו ולצערי עקב שיבוש מקומי. גם כך היה תענוג לשמוע את מילות האדמה והעיר של לס ,עם לכלוכי הגיטרה נותנים לרוחי מעוף ומשוש. ( ויש לו ילדים מהזהחמודים).
עדיין בבמה זו חיכיתי לחיה מילר שתמיד טוב וכיף לראות , בטח באי שם. ואכן. קוסטה קפלן נהיה מין מיני כוכב בטוח בעצמו ויוצא החוצה במקומות הנכונים . היה יופי.
חזרה למתחם, בבמת הפיל הספקתי לראות כארבעה קטעים של עבודות עפר הנהדרים שאלבומם הוא אחד היפים מהשנה החולפת. גם ההופעה השאירה לי טעם של עוד, מהמוזיקה העדינה והמפותלת מילולית שלהם. וללא פוזות.
פאניק אנסמבל עברו בשנים האחרונות מין תהליך מ ארט-רוק מעניין ל ארט רוק הרבה פחות מעניין. העיבודים הפכו ליותר רוקיים וקליטים, כשהמהות נסדקה. הילה רוח כסולנית מילאה איכשהוא את החלל של יעל קראוס, אולם מורגש כי היא רק שרה את השירים ולא חיה אותם. הופעה שהתנדפה דקות לאחר סיומה.
כמו לפני 3 שנים גם הפעם ההופעה של 'קין והבל 90210' היתה מהטובות והמלהיבות. הם באמת באמת כועסים (על הכל) . היה ממש מתאים ההופעה, הווליום, המסביב, ושאול לוריא.
לא אוהב את הבילויים. ניסיתי. פרשתי אחרי כעשר דקות.

סה"כ בלטה בפסטיבל החמרה במגמת  ה"שמייח" שגם כך היתה אחת הבעיות שלו בשנים קודמות. צריך להיות אולי איזשהוא איזון בין אינדי מדכדך ובריא לבין המוזיקה הבלקנית\ יהודית\ צוענית וכו' . אבל לא אלין. שלום גד !

ותודה גדולה לליאור שחוץ מהתעקשות מינורית על שבב נועם רותם כיתת רגליו באשר אלך.



אוסף קטעים בעברית להורדה – ' אֶל מֵזַח הָאוֹשֶׁר '

1 בפברואר 2011


האוסף להורדה כאן , או דרך התמונה למטה  (79 דקות \ 126 MB ) .

1. שיר הפתיחה של התכנית 'קרוסלה' 1978
2. קין והבל 90210 – מלחמת אחים 2010
3. שמשון מיאל – חדוות היוצר 2002
4. (המחרשה המשקולת והתנין)
5. חיה מילר – כיבוי אורות 2009
6. צנזורה – ריטה 2008
7. אבא – שיר עצבני 1998
8. שוורצע קינדר – חבקני שחר 2007
9. איתמר רוטשילד – ניצחנו 2010
10. מעצ – Jc Hopes 1988
11. ז'אן קונפליקט – כולנו זרים 1983
E.Q.'S – Start Up .12 י 1999
~~~
13. יהלי תורן – אפרסמון אדום ?200
14. יהוא ירון – ההרודיון שלך 2011
15. דנסקי ( Danski ) – י EMO י 2010
16. מאיה דנון – Trelfamdor י ?200
17. גיורא קנת – חמישה כווני אויר 1995
18. יואב שושני – נמל 2009
19. טל אורן – כל דקה 2008
20. נגה שלו ודני הדר – מה יביא לי 2007
21. רעש – מעיין 2001
22. פאניק אנסמבל – Underground Reprise י 2008
23. איתמר רוטשילד – שיר לאבי הקרח 2008
24. יהלי תורן – כורעת אישה ללדת ?200
25. אליוט – אבא שלי 2010

'אל מזח האושר' הוא אוסף קטעים מתוסבך ומאושר המורכב משני חלקים שונים באופיים שיש ביניהם קשר עצבי ומנטלי גם אם יש קו מפריד (כאילו) ברור ביניהם. החלק הראשון משונן וזויתי יחסית שלמרות הנסיעה המהירה הוא תמיד מגיע לדרך ללא מוצא. החלק השני יותר מקופל ומשליך חכות דקות אל עבר מקומות ששום שמש לא תאיר. האוסף כולו בעברית כשהוא יחסית שונה מהאוספים (העבריים) הקודמים בכך ששירי יין עתיק כמעט נפקדים, ומכיל צלילים ותחושות שהיו חדשים אף לי מהחודשים האחרונים.
הנושאים המרוכזים באוסף לא פשוטים כלל ברובם, אם כי זו נקודת המבט הקובעת את משקל הדברים. לשני אמנים באוסף יש צמד קטעים והם כעוגן רופף לחלקי פאזל מתמונות שונות.
למרות הלקוניות (אולי) בהתייחסות הפרטנית לכל קטע הדרך בה עברתי עם השירים כאן במהלך עריכת האוסף (וזה לגבי האוספים בכלל בבלוג), הופך אותם אצלי כמו למין חברים ענקים-גמדים מיטיבים ויקרים שסובבים אותי וזה חשוב לי להוסיף .

תהנו ( וכמו תמיד – או שלא)
אל מזח האושר


גמדים וענקים :

1. שיר הפתיחה של התכנית 'קרוסלה' 1978
2. קין והבל 90210 – מלחמת אחים 2010
זעם והומור בשילוב פרימיטיבי ומבריק יחד.
3. שמשון מיאל – חדוות היוצר 2002
זה דווקא קטע מ 2002 שהופיע כבונוס בהוצאה המחודשת של "פרדס הגחלים הלוחשות" מ 1977. פסיכה ישראלית.
4. (המחרשה המשקולת והתנין)
אהההמממ..
5. חיה מילר – כיבוי אורות 2009
גירסה מוקדמת של הקטע.
6. צנזורה – ריטה 2008
באר שבע והייחוד הסגולי של הרכבים משם.
7. אבא – שיר עצבני 1998
מתוך אלבום זנוח וחריג.
8. שוורצע קינדר – חבקני שחר 2007
מיצג \ קומונה \ שיר . בסדר הזה.
9. איתמר רוטשילד – ניצחנו 2010
המגנטים מתישרים . אוכלים קרטיבים.
10. מעצ – Jc Hopes י 1988
הקטע שאחרי זקוק להקדמה.
11. ז'אן קונפליקט – כולנו זרים 1983
הופעה ב"פינגווין" תל אביב. עד לפני כמה שנים נראה היה ש(אולי) רק לי יש את הקטע הזה. נתתי אותו לשתי נשמות ומאז החלה ההתפצלות, וניתן להשיגו בנישות אחרות. בכל אופן למרות האיכות הטכנית הבינונית זו עדיין ההקלטה הכי טובה שיש.
12. E.Q.'S – Start Up י 1999
חיים לרוז וטל אקהייזר בקטע מעבר לחלק השני והשונה באופיו של האוסף.
~~~~
13. יהלי תורן – אפרסמון אדום ?200
אין לי מילים לזה. קטע קצר שגיליתי בחדשים האחרונים.
14. יהוא ירון – ההרודיון שלך 2011
אני עדיין מחפש גירסה יותר גלמית ומטושטשת לקטע הנהדר הזה.
15. דנסקי ( Danski ) – י EMO י 2010
זכרון מפותל \ שביל מעוקל.
16. מאיה דנון – Trelfamdor י ?200
אלקטרוניקה וסקסופון.
17. גיורא קנת – חמישה כווני אויר 1995
קטע אינסטרומנטלי מאלבום נשכח.
18. יואב שושני – נמל 2009
שיר צנוע ומיוחד.
19. טל אורן – כל דקה 2008
שיר חורף למרות הדרום.
20. נגה שלו ודני הדר – מה יביא לי 2007
פלא מאינדינגב הראשון. למרות האיכות הטכנית הגירסה הזו מועדפת על האולפנית (שקיימת רק באתר "של" הדר).
21. רעש – מעיין 2001
קטע לא אפייני להרכב, מתוך האלבום השלישי.
22. פאניק אנסמבל – Underground Reprise י 2008
מתחת לעור.
23. איתמר רוטשילד – שיר לאבי הקרח 2008
השפעות ניכרות של חוה מאוחרת. שימוש מדויק במילים.
24. יהלי תורן – כורעת אישה ללדת ?200
קטע שני ומטלטל של יהלי תורן.
25. אליוט – אבא שלי 2010
האוסף נפתח בשיר ילדים וגם מסתיים בכזה אם כי כמובן כאן המשמעות היא אחרת לגמרי.

~~~

"עץ אחד עלה גבוה
עץ אחר זאת לא יבין "

פאניק אנסמבל

2 באוגוסט 1970

מוזיקה פסיכו-תרפויטית

הדיסק של ' פאניק אנסמבל ' הוא קלאסי. כלומר,  לא במובן של סגנון המוזיקה אלא בכל הריחות, הצלילים, החזיונות, והתחושות שעולים ממנו. בפחות מארבעים דקות מרוכזות, המוזיקה כאן מתכתבת עם פסיכיאטריה קלאסית, נשיות, קברט מהמאה החולפת, אמנות עתיקה וסגנונות מוזיקליים שונים, כשכל זה נעשה בכלים אקוסטים ברובם, עם צליל חם, אנאלוגי,  עגול ומלטף. ישנה הקפדה רצינית על כל צליל, תו והברה, כמו גם הומור תמים וחינני.את 'פאניק אנסמבל' ראיתי מספר פעמים בהופעה, ואחד הדברים הבולטים בתקופה הזו הוא המעבר של ההרכב מרצינות תהומית ונוקשה משהו (לפני שנה וחצי) לרצינות משולבת בתיאטרליות וחיוך. הדיסק מופיע בפורמט ידידותי במיוחד של קטעים קצרים ברובם, קליטים ומורכבים כאחד, עשירים כמרק אהבה חרפי. נלקחה החלטה לוותר על הסאגות הארוכות (כמו Nighthawk המופתי) עם הקצוות החדים לעיתים שהופיעו בהוצאות איזוטריות קודמות של רועי ירקוני.  הקול של יעל קראוס הסולנית פרונטלי, בולט, והוא כשער כניסה מזמין . האנסמבל הוא כמו תמנון רב זרועות ואיטי,  כשרועי ירקוני מהווה את הראש המפעיל את הזרועות המרובים. האיטיות מתבטאת לעיתים בנושאים ותדר על גבול הארכאי,  אך מהצד היפה שלו, וגם בסבלנות צליל הנותנת לקטעים מרחב נשימה וייחודיות.

פאניק אנסמבלהעטיפה.  מירב שחם עיצבה עטיפה המלאה בסמלים קלאסיים הקשורים לחלימה ולפסיכה.פרפרים על חוט,  עץ ללא עלים,  אדם עם ראש חיה,  כדור פורח,  מגדלור, עננים וצבעי פסטל בגוון עמוק. חברי האנסמבל בצילום ספיה בלבוש ערב עתיק עם ג'סטות קלאסיות (פעם אחרונה המילה הזו..)

הנשים. רועי ירקוני,  הוגה ההרכב, היוצר העיקרי והמלחין של הקטעים אמנם גבר, אך כל האדים האתריים הנודפים מההרכב נשיים. יעל קראוס כסולנית בכל הקטעים, נועה גולנדסקי בכלי הקשה וקולות, וגליה חי בויולה וקולות מהוות את הגרעין הווקאלי,  כשגם בהופעה מקומן בחזית הבמה. הטקסטים, בחלקם הגדול של קרן אלקלעי גוט, מתעסקים בנשים רכות במצבי נפש,  או במצב נפשי מיתולוגי כמעט ביחס לדמות נשית ( ‘Jewish Women’ ) .

הקטעים. ‘Undeground’ ,  הקטע הפותח (גם בהופעות),  אדיר ומצמרר.  הוא גם הקטע הארוך והמאתגר כאן והופיע בעבר בהוצאה אינטרנטית הכללה הופעה בתיאטרון קליפה. ויולה,  בס וסינטי בקינה מלטפת אך מלאת מתח הנשברת עם קולה החם של יעל קראוס.  הטקסט הטיפולי והמעבר לחלק השני של הקטע מושלמים.  קתרזיס דיסטורשני עדין בסוף.  ללא ציניות,  הייתי ממליץ על הקטע כפסקול במקומות כאבארבאנל ושלוותא. פסיכו – תרפויטי מהצד האחר. קטע נפלא. 'Fear’ הוא  טקסט רפטטיבי טיפולי אך נוטה יותר לכיוון השדוני. ‘Spring in your heart’ עמוס דימויי טבע והוא פופ טהור ונקי על מסע החיים הקצר של פרפר – מזכיר להקות "רוק מתקדם"בריטיות משנות ה -70;  ב 'Love soup ' מבצבץ לכמה שניות קול גברי,  רחמנא ליצלן,  אך גם זה קול מוזר,  וזה מובן,  כי קוראים לו דירק קונש (!) , הצליל של הקלידים עמוק משכר וטוקסידומוני להפליא;  'This women ' הוא אחד מ"שירי הנשים" המבליט את האיכויות הקוליות של יעל  קראוס;  עוקב 'Obsesions ' המידבק והאופראי;  'Jewish women ',  קטע קליט,  תיאטרלי וסוחף, כשבגרסה האולפנית התווסף קול אידישאי של קרן אלקלעי גוט (טוב, נו..).   ‘What do we owe each other’  מינימליסטי ודרמטי; ‘On this night’   עם הפזמון הקירקסי מהווה כמו פסקול לסרט שח"ל מאמצע המאה שעברה. הדיסק נסגר,  ככה בהפתעה,  עם  ‘I saw my lady weep’ , חידוש לקטע של John Dowland , משורר אנגלי מהמאה ה 16,  וגם זה  כמו הומאז' להרכבים משנים עברו.

מרפא. למרות הפורמט הידידותי,  פאניק אנסמבל יצרו מוזיקה על זמנית,  שיכלה לצאת באותה מידה בזמן אחר. השילוב בין הלחנים וההפקה של רועי ירקוני לאיכות הנגינה של הפרטים בהרכב, ביחד עם הטקסטים הלא שגרתיים,  יצר מוזיקה מקורית, נדירה מעניינת ומרגשת, על אף ההשפעות וההקשרים המרובים.

פאניק אנסמבל הם:
רועי ירקוני – פסנתר, לאפטופ.
יעל קראוס – שירה.
נעה גולנדסקי – כלי הקשה, קולות.
גליה חי – ויולה, קולות.
יהוא ירון – קונטרבס, בס.
עומר הרשמן – גיטרות.
בוריס מרצינובסקי – אקורדיון .
דירק קונש – חצוצרה

פאניק אנסמבל, האוזן השלישית, 2008.