Posts Tagged ‘שלום גד’

אוסף להורדה – ' לב עיגולי סכין '

3 באפריל 2013


Lev Iguley Sakin
מילים, האזנה ולינקים להורדה באתר ' הקונכיה ' .

1. ( פתיחה )
2. Laetitia Sadier – Ceci Est Le Coeur
3. Josephine Foster – O Stars
4. Mia Doi Tod – La Havana
5. Goldoolins – My Song
6. Blonde Redhead – Il Padroni
7. Mario Salvucci ( with Fulvia C. ) – New Shoes
8. Faun Fables – Old and Light
————————————
9. עבודות עפר – אחרי הים
10. שלום גד והיהלומים – קח אותי להלוויה
11. Throwing Muses – Fish
12. Beep – Robopup
13. צנזורה – רמי
14. Poison Girls – Persons Unknown
15. Rita Mitsouko – Un Soir un Chien
16. Mia Doi Tod & José Gonzalez – Um Girassol Da Cor Do Seu Cabelo
————————————-
17. שומקום – ממני אלייך
18. יולנטה – השעה הכי יפה
19. שלום גד ( עם שירלי קונס ) – חג שמח
20. Monade – Witch Hazel
21. ( לילה טוב )

שלושה מצבי יהלומים

7 במרץ 2013


הבלוג בטראומה. הצופן לא פתיר, העבר מדמם והחדש בערפל. המצב הקליני גרם לכך שלא הייתה כאן עדיין התייחסות ל"תלמי אליהו" של שלום גד שיצא לפני כשלושה חודשים וחותם את טרילוגיית 'המצב' וזה כבר לא עביר במרומים.SD
במקום להתייחס באופן פרטני לאלבום האחרון בו הכלבים מירושלים מומרים לסולמות או לטרילוגיה הנפלאה והנדירה הזו בכלל רק אצרף כאן שלושה קטעים מהיותר אהובים עלי משלושתם.

'במו ידי' הוא שיר עם מילים כמו רציניות שקשה לי לא לראות גם את החיוך ממנו הוא נעשה בתסריט הכללי. הסאונד והעיבוד של הקטע מפתיעים ומזכירים לי את בק (כתבתי כבר). שיר סוחף ומומופנט.


הקטע הסוגר את 'ירושלים' הוא אחד היפים של גד ולכן גם אחד השירים היפים בכלל. כמו מוחבא בלחן (בבתים) של 'הפועל השחור הראשון' קטע נשפים משנות השלושים או הארבעים, עם ההוד, הרכות והעצב הפנימי. גד משלב את זה לתוך רוק, עם מילים שגם בשמיעה בפעם המי יודע כמה מצמררות אותי מחדש. אם תהיה פעם הבאה אני רוצה להיות בה. גם אני רוצה.  פשטות, מורכבות וחציית זמנים ודורות. קטע חד פעמי.


אינדינגב הוא לא על אינדינגב . גד לוקח פסטיבל עכשווי ומקשר את הסמליות החלוצית שלו להפרחת השממה של העולים (אולי כלומר..) וכמו בחלק גדול מהשירים של גד המשמעות נפתחת מעבר לברור והישר ומגיעה רחוק כמעט כמו הנופים והרוח הגדולה השורה על שיר המסע הזה.

היה אינדינגב 6

22 באוקטובר 2012


לאחר הפסקה של שנה חזרתי לגבולות, לפסטיבל ולמה שנהיה ממנו (ביחס להתחלה). הייתי בימים חמישי ושישי, מדלג בין שתי הבמות בתוך המתחם וגם לא מעט בכלל בבמה האזוטרית והמושקעת (סאונד מצויין) של המועדון התל אביבי RRC (ריאליטי ריהאב סנטר), אי שם בערבות החול מחוץ לגדר כיאה לקבורת מתאבדים .

בבמת ה RRC היתה גם ההופעה הראשונה ששמחתי לראות של להקת צנזורה הבאר שבעית (סופ סופ ) עם קארין צרפתי וקולה המלא והאדיר. רוק מצויין ולא שגרתי שהתאים למיקום הדרומי, לזמן ולהזיית הערב. ממש מורגש החיבור הפנימי בלהקה והעובדה שהם ביחד זמן רב. יופי.
בחזרה למתחם ללא כוונה תחילה נשארתי להופעת דניאל זמיר והקלרינט. מוזיקה מעניינת יוצר זמיר, אם כי זו נשארת כך והתקשתה לפרוץ אצלי משהו רגשי. וירטואוזיות על כלי זה אף פעם לא העניין הרי. זמיר מגובה בהרכב שבלט בתוכו המתופף ( ילד ? נער ? ) עופרי נחמיה שניגן על התופים כמו קלידים עם רגש , אווריריות והמצאה והיווה מפלט לחפירות הקלירנט של זמיר. לקראת סוף הופעתו החלו קטעים קליטים ודיאלוג שִירִי של זמיר עם הקהל ולזה היה כבר קשה להישאר . .
חזרה ל RRC .לראות את לבנון ללא יובל הרינג היה קצת מוזר, אולם עדיין התחברתי למדיטציית הרעש המרוכזת שלהם. גם כאן המתופף עירא מורסטין ריכז את תשומת ליבי.. נגינה באופי כמעט הפוך מאותו עפרי נחמיה. . וגם המראה.
ביום חמישי אציין עוד את צמד ההופעות הנועלות של שתיים ועשרים.. – דנסקי (עידן שמעוני) עם הרכב מורחב שלטעמי לא עשה טוב לקטעים האינטימיים בבסיסם, כשסולו גיטרה או דמותו שואבת תשומת הלב של הקלידן ממש לא התאימו ( לי ) . ללא קשר יש בעידן (הדמות) ובשירים עצמם יופי מיוחד. אחרי 4 קטעים מדדה החוצה התעכבתי עדיין ליד הצלילים המהפנטים בבמה המשנית של Farthest South , טריו שעושה מין שילוב של מונוטוניה, ג'ימג'ום, אלקטרוניקה וחפירות שונות. מאד מעניין.. ואנסה לתפסם בהופעה אורבנית קרובה.


יום שישי החל גם הוא בבמת ה RRC  . למרות בוסריות המופיעים בבוקר היה שם משהו נינוח ומאפשר כשנהנתי בלי לאהוב את המוזיקה. הממ..
בצהריים הגיעה לבמת הקוף ההופעה של האמן שאני הכי אוהב בעולם, שלום גד, שהיתה גם ההופעה שגרמה לי לא להתלבט אם להגיע לאינדי נגב הפעם.
שלא כצפוי (בראשי) גד נתן סט חריג שכלל שילוב בין קטעים חדשים לגמרי (שניים מהם בבכורה עולמית) בחלק הראשון לבין אלה המלהיבים את קהלו גם בת"א בחלק השני. היה מרגש לראות את ההופעה יחד עם קהל יחסית גדול וגם לשמוע את סוף המדבר שגד כתב לדבריו בתלמי אליהו, קילומטרים בודדים מקיבוץ גבולות. ( והשירים החדשים כה נפלאים ).
חזרה ל RRC . אלי לס ! גיבור גיטרה, נתן הופעה קצרה לצערו ולצערי עקב שיבוש מקומי. גם כך היה תענוג לשמוע את מילות האדמה והעיר של לס ,עם לכלוכי הגיטרה נותנים לרוחי מעוף ומשוש. ( ויש לו ילדים מהזהחמודים).
עדיין בבמה זו חיכיתי לחיה מילר שתמיד טוב וכיף לראות , בטח באי שם. ואכן. קוסטה קפלן נהיה מין מיני כוכב בטוח בעצמו ויוצא החוצה במקומות הנכונים . היה יופי.
חזרה למתחם, בבמת הפיל הספקתי לראות כארבעה קטעים של עבודות עפר הנהדרים שאלבומם הוא אחד היפים מהשנה החולפת. גם ההופעה השאירה לי טעם של עוד, מהמוזיקה העדינה והמפותלת מילולית שלהם. וללא פוזות.
פאניק אנסמבל עברו בשנים האחרונות מין תהליך מ ארט-רוק מעניין ל ארט רוק הרבה פחות מעניין. העיבודים הפכו ליותר רוקיים וקליטים, כשהמהות נסדקה. הילה רוח כסולנית מילאה איכשהוא את החלל של יעל קראוס, אולם מורגש כי היא רק שרה את השירים ולא חיה אותם. הופעה שהתנדפה דקות לאחר סיומה.
כמו לפני 3 שנים גם הפעם ההופעה של 'קין והבל 90210' היתה מהטובות והמלהיבות. הם באמת באמת כועסים (על הכל) . היה ממש מתאים ההופעה, הווליום, המסביב, ושאול לוריא.
לא אוהב את הבילויים. ניסיתי. פרשתי אחרי כעשר דקות.

סה"כ בלטה בפסטיבל החמרה במגמת  ה"שמייח" שגם כך היתה אחת הבעיות שלו בשנים קודמות. צריך להיות אולי איזשהוא איזון בין אינדי מדכדך ובריא לבין המוזיקה הבלקנית\ יהודית\ צוענית וכו' . אבל לא אלין. שלום גד !

ותודה גדולה לליאור שחוץ מהתעקשות מינורית על שבב נועם רותם כיתת רגליו באשר אלך.



שני קליפים מהמבוך .

13 ביולי 2012


רעיונות משוטטים , יישום חלקי , טכניקה לוקה ושני שירים יפים יפים. צֹפן חדש בעברי.

אורסולה שוורץ – לא



שלום גד – הלב

 

אוסף להורדה – ' מוּמִיוֹת חוֹל , מַלְאָכֵי קַרְחוֹן '

3 במאי 2012


האוסף להורדה כאן, או דרך העטיפה מטה ( 62 דקות )

שערים נפתחים כמניפה
עננים מתעבים
גשם מחטים מאיר
מעבר להרים, עדיין

בניגוד לאוספים אחרים שכאן, הקו המנחה בנוכחי היה קטעים שיהיו חדשים לי, ללא קשר לזמן יציאתם. פרט לקטעים 17,5,2 את כל הקטעים היכרתי במהלך החודשים האחרונים והם כאן לאחר מסננת פלסטיק מארגז החול.

מומיות חול . . מלאכי קרחון
                                        ( התמונה בהגדלה )
חול קרח :

1. יאפים עם ג'יפים – קרח מתחת לגשר.
הקטע המצויין הפותח את 'נבל דוד אדום' המופתי שיצא ב 2009 והיכרתי לאחרונה.
2. Suicide – Mr Ray
סול אלקטרוני מהפנט של מרטין רב ואלן ווגה. 1980.
3. Gary Numan – When The Sky Bleeds, He Will Come
בכורה בצפן לנומאן מאלבום שיצא אשתקד. כאן בגירסה שונה.
4. Robert Ashley & Ensemble MAE – Tap Dancing in the Sand
יוצר ותיק מאד ורב גוני בקטע קצר. 2007
5. Het – Rain
ריקוד גשם (?) כפי שלא קרה. מתוך האלבום היחיד והקאוטי של ההרכב הבריטי הזה. 1984.
6. החפוז המכני – מלקוש
מגשם למלקוש. אינסטרו מקומי. 2011
7. Wipers – Different ways
קטע יוצא דופן מהאלבום ממנו הוא לקוח. הרכב מפורטלנד, 1986.
8. Catherine Jauniaux ( The Lowest Note) – Naiwabi
הקלטה מהופעה (בלגיה). 1983.
9. תום והסיפור האמיתי – הקיץ שלי חזר
מתוך האלבום הרביעי של הצמד. 2010
10. ( רגע )
11. אורַן זילברשטיין – אולי זה
מתוך 'בודקת. 2010
12. Fota
קטע מאלבום ללא שום פרטים עליו.
13. Yannis Kyriakides & Andy Moor – Vamvakaris
פולק מהול באתֶר.
14. Les Momies De Palerme – Medee
פולק מהול באתֶר(2). 2010
15. או"מ – שמש
או"מ הוא אוטו מניאק הוא אריאל גל. קטע יפה ומופנם מתוך אלבומו השני "הרחוב" שהגעתי אליו רק לאחרונה למרות שהוא אצלי כבר 4 שנים. 2003
16. עבודות עפר – מכנסיים כחולים
קטע עדין ויפה המזכיר אווירה ישראלית נעלמת יחד עם מקוריות .מתוך האלבום החדש של ההרכב. 2011
17. Mecano – Entr'acte
קטע הפוגה משוטט מתוך Autoportrairt המופתי. 1983
18. שלום גד והיהלומים – לשיר מתוך הקבר
הקטע הפותח את אלבומו הנפלא האחרון של גד. פותח.. וככה זה נגמר. 2012
19. יאפים עם ג'יפים – ללא שם
השער נסגר עם עוד קטע של היאפים שסוגר את אלבומם המצויין האחרון. 2011

סינדרום ירושלים (2) . אלבום חדש לשלום גד – 'ירושלים'.

20 באפריל 2012


האלבום לשמיעה והורדה

בתדירות המדהימה של פעם בחצי שנה בא האושר לבקר – אלבום חדש נוסף לשלום גד – "ירושלים" חלק שני בטרילוגיית 'המצב'. האלבום הזה גורם לי לאחר זמן רב לאחוז בעט המקלדת ולכתוב קצת בבלוג רשמים מאד ראשוניים ומתלהבים, מה שלא קרה מספר חודשים (אוסף חדש בהתהוות). משוחד או לא (ולא) יש כאן 11 חברים חדשים ונפלאים שבחמשת הימים מאז צאתו של האלבום איני יכול להפסיק לשמוע שוב ושוב.

גד ממשיך לנסות כיוונים ורעיונות מוזיקליים, עם שירי כישוף-תפילה, מחוספסות תואמת בלחסן, שירי כמהון עמוק וגם שירים קליטים באווירה מעשורים קודמים. הלחנים יפים כ"כ שבא לבכות וזאת עם שפה חוצת סיפים . בשמיעות מאז צאת האלבום כמו בכל אלבום של גד יש את המשפטים האלה שנצרבים בתוך הראש והלב וגם כאן –

"אף אחד לא רואה (כל אחד יודע)
כל הכיתה מחכה לך " ( 'פשקווילים של אהבה' )
מסיבה עלומה לי עדיין המשפט הזה מרגש כל פעם מחדש. השיר הזה מכיל אנדורפינים במינון גבוה.

"אבא הולך לצבא ברכבת הראשונה
ואם אבא הולך לצבא בני, זה אומר שיש מלחמה
ועכשיו זה הזמן לישון
עכשיו זה הזמן לישון " ( 'אני לא אהרוג' )
מעין "שיר ערש" מורכב לילד בליווי גיטרה אקוסטית בלבד. פולק ירושלמי וגלובלי נדיר.

"ואם תהיה פעם הבאה
אני רוצה להיות בה
אני רוצה לבוא לחתום
עם כל תמימי הדור " ( 'הפועל השחור הראשון' )
הקטע הסוגר את האלבום נפלא במיוחד ומכיל לחן מצמרר עם מילים מקוות ותוהות כאחד עם הקול הזה של גד פותח השערים. שיר על זמני עם סגולות מרפא מעבר למה שניתן להסביר.

הכותרת של האלבום גורמת לחפש את ירושלים בכל שיר, אם כי נראה שההקשר לפחות בחלק מהקטעים הוא לא ליניארי. ההבנה של הקטעים היא לאו דווקא מילולית.

תהייה שולית שלי היא איך הקטעים היו נשמעים אם גד היה מקציב לעצמו שלושה חודשים לאלבום או לחילופין שנה. מעניין .

זכות גדולה היא לשמוע את האלבומים הנדירים האלה כשהם קורים, מהיוצר והאמן הענק הזה.

מסור, דבש, קפה שחור. (על) שלום גד והיהלומים – 'תל אביב תל אביב'

18 בנובמבר 2011

האלבום לשמיעה קניה והורדה.

הכתיבה כאן היא נסיון לכתוב על חלק מהאלבום כשההצלחה שלי לנסח למילים את שאני חושב ומרגיש היא חלקית מאד ואולי טוב שכך. בפער הזה נוצרים וזורמים אותם דברים נסתרים המרכיבים יופי.

שלום גד באלבומו החדש מתחיל לפרוט את שירו המופלא 'המצב' מתוך ' שירי ארץ ישראל ' לתוך טרילוגיה אלבומית ש 'תל אביב תל אביב' היא הראשונה בהם. הלקוניות לכאורה בשם האלבום נשארת פשטנית חלקית  כששם העיר מוכפל לשם ההאצה אולי או סיבה שובבית אחרת (ים סביב של א"ס). באופן מדהים שאני מסרב להתרגל אליו , גם כאן יש 12 קטעים מעולים, מרגשים, חותכים, מתוקים, מעוררים המהווים יצירת מופת נוספת חצי שנה בלבד אחרי 'שירי ארץ ישראל' שבלב עגול אני יכול לאמר שהוא בין האלבומים הנפלאים ששמעתי מעודי.

האלבום מורכב כאמור מ 12 מדורי נפש המרכיבים מעין מסע-סרט המתחיל עם הגעת האמן ל תל אביב מלא תמימות ותקווה כשבתרמילו "פֵּרות ודברי מאפה" . . (איזה יופי) והתפכחות מהירה כשאת תל אביב הוא לא מוצא. המוזיקה מהירה קריסטלית וקליטה. . אולי הלהיט של האלבום במובן "ההוא" , אבל על להיטים אחר כך. הקטע השני 'קח אותי להלוויה' הוא אולי מהבוטים של גד מילולית יחד עם הגיטרה המנסרת של שאולי, אם כי גם כאן ההלוויה אולי כמטפורה והקול התנכי של גד כאן לוקח את הקטע למחוזות אחרים.

"היא תעלה לך קרבן במטבח הישן
ואם תבוא ותריח את העשן
אל תיבהל, אל תיבהל
בסוף אתה תאהב את הטעם "

'בני אדם' הוא שיר פולק עברי כפי שלא שמעתי מעולם, באווירת בלהה שהשאלה אם הסיפור הוא בין הוא והיא בעיר,  או בין הוא ותל אביב נשארת בעיני פתוחה. התאורים בקטע חזקים ומודגשים , גם בגלל הניגוד לרכות קולו של גד . השילוב של הכינור כאן צרוף.
השיר ששמעתי הכי הרבה עד כה מהאלבום הוא כנראה 'במו ידיי' . גד ממשיך לנסות הגייה ולחנים נהדרים ולא צפויים . קצת יותר מארבע דקות מופתיות של מונולוג למומו דימיוני (או שלא), עם כל החדות והחמלה שיש בטקסט. הלחן במיוחד בקטע עם הקולות קורץ ל בֶּק עם עין סגורה.
'הלהיט' הינו שיר בלחן קליט ויפהפה שמסתתרת בתוכן מין נוגות רגשית לטינית אפילו.. המשפט " אל תשפוט על הלהיט " המחסיר את המילים 'את' או 'פי'  נתקע בראשי וממגנט אותי לקטע הזה שוב ושוב ושוב ושוב. גאוני . עניין השיוך של הקטע לכותרת האלבום נסתרת בעיני ולא משנה . .

"זמר מחפש מתופף 
הוא נוסע, הוא עף, הוא רוכב 
הוא חוצה את היער בחושך 
וצועד אל תוך הנהר "


החיפוש שקיים הרבה בשירים של גד מופיע  גם ב 'מתופף מחפש להקה' באופן מצחיק וסוריאליסטי. הקול של גד קצת נבלע במיקס עם הגיטרות של שאולי, מה שמגביר את ההזייה , הכמהון והטשטוש.
 'ציפור נדירה' מחשמלת שנסון לדיסטורשן הרמוני. התחושה הסוריאליסטית מהקטע הקודם ממשיכה כאן  לתוך אווירת סרט אורבני-אפוקליפטי (כל הקטעים בחציו השני של האלבום) כשאני חושב שתל אביב לא זכתה עדיין לאסופת שירים כה יפה וצבעונית  עד כה, גם אם ההקשר עקיף.
אחרי צמד השירים האלה מגיעים ארבעת השירים האחרונים שבראשי יש חיבור וקשר הדוק ביניהם. 'חייב לעבוד' המשופע בתיאורים "ארציים" יפהפיים ( "אני הגעתי לעיר עם מקוש על הגב ופנס על המצח ..") עם מוזיקת געגועים שמיימית ומלאת תשוקה לחיים פותחת את העיר והלב . ב'שלג' (עוד שיר עם שם תשבצי) יש השתתפות חיננית של קאמי מלץ ואלי דראי  כשגד ממש מלחין סצנה בבית קפה ממחזמר או סרט . איש חכם טוען כי יש כאן ציטוט או השפעה מ"מטריות שרבורג" סרטו של ז'אק דמי מ 1964.

"אצלי בכיס יושבים צפופים
מפה אחד לחמישים
מצפן שבור ודרכון בלי שם
וכמה סלעים שאספתי איתי "

אורבניה, אופנוע וגיטרה חשמלית בדהירה סוחפת מהפנטת ופואטית על אופנוע רגע לפני הקתרזיס המציאותי בסוף , בקטע בלחן נשגב. האלבום שנפתח עם בוא האמן לתל אביב מסתיים בצמד המילים "חייב לעבוד", אם כי גם כאן השאלה על איזה עבודה מדובר .

גד אורז את האלבום הנפלא הזה בדף אינטרנטי בלבד , עם "עטיפה" מטרידה משהו עם צילומי שכבות, ים תל אביבי ו(כמעט) פרסומת לבירה . . כשיצוינו גם היהלומים הכוללים את אלי שאולי הנהדר, אלי דראי וגיל פדידה.

המוזיקה של שלום גד היא לגבי מהדברים היפים , רוחניים ורלוונטיים שיש. מסוג הסיבות ששווה לחיות עבורן ( יש עוד ) וכשגד כמו מזרקה יצירתית מנפיק אלבומים בתדירות כזו בשנתיים האחרונות הצורך שלי כמאזין למוזיקה מאושר מאד.


עם ובלי קשר – התמונה שמעל צולמה בצרפת ע"י Henri Cartier Bresson  צלם שידע להנציח רגעים באסתתיקה נדירה ללא שימוש במניפולציות צילום , אלא בתכנון מקום המצאו ועיתוי הצילום (גם) .

אוסף להורדה – ' עלים אל השמים '

1 בספטמבר 2011


אוסף לא אקראי של שירים יפים . וגם לא .

התמונה היא לינק להורדה או כאן . ( 79 דקות 132 mb )


(  התמונה בהגדלה )

1. איתמר רוטשילד וערן וייץ – פנינו אל השמש העולה
ביצוע מחודש ונהדר לשיר חלוצים. מתוך הסדרה 'הקיבוץ'. מכאן זה רק מחמיר.
Carlos Paredes – Sede e Morte .2
אגדה פורטוגלית.
3. אורסולה שוורץ – כמוסות רוקדות
קינת הכמוסות המרקדות. הרכב או צמד או יחיד המהווים ציר באוסף. תודה מאד

לחיים רחמני על שתוף חומרי האורסולה המטמוניים ששלושה מהם מופיעים כאן.
Gerard Manset – La Mort d'Orion : Salomon l'hermite .4
פסיכדליה צרפתית מ 1970.
5. ברק אלנקוה והגטו סווינגרס – הכל מוחמץ
מתוך אלבום הפאזל הראשון.
Geins't Nait & Laurent Petitgand – Trtrk .6
אם הייתי יודע לא הייתי אומר כלום.
7. לחש – אובך
יואב שעיה וגל חרמוני בקטע מהאלבום היחיד של לחש מ 1996.
Belong – I'm Too Sleepy .8
המשך אובך מצמד נוסף.
9. רן אלירן עם זהר השביעי – בלב הים
לחן של זהר לוי למילים של חנוך לוין.
Seven Code – Track 6 .10.
טיוטא מאי שם.
11. אורסולה שוורץ – שלומימה
קריאה תבוא. . עברית כניב.
Margot Petitgand – Laisse au Ciel .12
קטע שמיימי עם קלידים טוקסידומוניים.
13. שרון קרלן – (קטע מ) דומיה
././.
Humbertona & Piuna – Miss Perfumado .14
הראשון ממשולש קטעי גלים.
15. עודד זהבי – שיר אהבה פיראטי (למקהלת ילדים)
הביצוע של מקהלת אנקור. מילים: רוני סומק.
16. אורסולה שוורץ – מחלת ים קשה
קטע שלישי של האורסולות. חזיונות של שומר מגדלור.
Jan Steele – All Day .17
קטע עדין וחרישי במיוחד שיצא רק בויניל ב 1976. מילים של ג'ימס ג'ויס והסולנית היא
Janet Sherbourne
18. שלום גד – עמוק בחול
משֶמש עולה, עמוק לחול. אולי הקטע היחיד של גד מאלבומיו רק עם אקוסטית.

אלכימאי עשב מר (2) – על 'שירי ארץ ישראל' של העבד

1 במאי 2011

(נסיון שני ומורחב יותר לכתוב על האלבום. אולי כל כמה זמן אעלה מלים נוספות עד שאורכן יגיע לראש הרי מואב)

האלבום לשמיעה , קניה והורדה בבאנדקמפ  

"אלה החצוצרות ואלה התופים 
אלה המדים ואלה הסוסים האחרונים "

(חובש את קסדת האוביקטיביות ומהדק הרצועות היטב)

11 שנים אחרי האלבום הראשון של העבד, משתחרר בחג החירות אלבומם השני והוא מרנין, מפתיע, מרגש, עמוס, ניסיוני ויוצא דופן.
שלום גד האיש הראשי מאחור מאגד את ההרכב המקורי הכולל  גם את אלי דראי, אמיר זוסקוביץ וטלי אלבז , בנוסף לשלל אירוחים הכוללים חברים מפונץ, בני משפחה, ילדים, חצוצרות ועוד מיני כאלה שלא היו עד עתה באלבומיו.

למרות הציניות בכותרת האלבום, התחושות הלא פשוטות מחלק מהמילים ואפילו הבוטות ב"עטיפה", גד מתיך את כל אלה באופן עדין וחד יחד, בלחנים יפהפיים לתוך קטעים מורכבים וזורמים המשתלבים ומסתרגים בתוך עצמם וביניהם, מפיסות ליצירה שלמה.

האלבום נשמע בחלקים נרחבים שלו כמחזמר פנטסטי ומוזר, בשימוש בקולות השונים והמעברים בין ובתוך הקטעים וזאת למרות שהנגיעה שלו במציאות חיינו כאן כמתבקש (על פניו) משם האלבום , קימת, אך גד יודע לשלב זאת בדרך מופלאה עם סוריאליזם , כפל משמעות (לראות עיני כמובן), עם ההומור השלומגדי והמילים-משפטים שנשארים בראש זמן נצח עם כל פשטותם ומורכבותם יחד ונפתחים כפקעת רבת שכבות.

התחושה מכל השירים ביחד שהם האמנות עצמה והמרכז. אין איזה מופע אגו או האדרה אישית. הקולות של כל המשתתפים שחלקם אינם זמרים וזמרות אלא פשוט שרים כאן בקולם, במין ענווה ,כדי לשרת משהו אותו יצר גד , נותן לאלבום הזה ייחוד נדיר באמת שלו ואיך שהוא עובר. ובמובן הזה, השם של ההרכב 'העבד' תואם , גם אם זו לא היתה כוונתו.

ובכל זאת התייחסות פרטנית לחלק מהקטעים בהתפעמות שלי מ :
 השילוב בקטע הפותח בין הילד לחברי העבד ששרים אחריו, נשמע כמו שני קטעים שחוברו מסיבה חידתית לי. ה"בית" המושר ע"י העבד חוזר על עצמו 3 פעמים .גאוני. זה יכל מצידי להימשך עוד רבע שעה במחזוריות עם החצוצרה והעצב המתוק .נפלא.
 החיבור ב'סיגריה בשקל' בין קליפסו למילים לא עלינו.
הנינוחות החלומית ב'זה המצב' שעושה מין עיסוי רקמות לנפש , עם המילים האלה שעדיין תעלומה היא סוד קסמן המכשף. המלאכים גבוהים פי שלושה כאן. מופלא.
הארציות היחסית ב'הד ארצי' עם הקול הישיר של אלי דראי. גם אני יכול להישבע שאין כאן ציניות.
הליהוק של יהוא ירון ל'אהבה לא טובה' , עם כל סלידתי מזילות המילה – מדהים. לחן יפהפה ונוגה שמזכיר קלאסיקות ישראליות ישנות שירון עצמו מחובר איליהם מאד כמדומני. המילים כמובן מזוותות הכל . וזה לא אהבה רעה אלא 'לא טובה'. נראה כי בהרבה קטעים באלבום יש אולי התכתבות עם שירים ישראליים ישנים (במשמעות שונה) כמו '25 שנה' ו 'בואי לאילת' .
 ' דם צהוב' הוא יצירת מופת בת 7 דקות שכמו מחברת בין כמה קטעים שונים שהותכו ע"י מדען הרגש לקטע אחד. ההתחלה כמעט כשיר ילדים בלחן ("למה לא נלמד להסתדר") מתפתחת למילים עתירות סימבולים של אדמה ואימה בלחנים אוטופיים. המילים בתחושה לא קלות ולא מובנות (לי) במשמעותן, אך זו רמה אחת של הקטע, מה גם שבאופן אישי אין בי רצון אובססיבי להבין רציונלית ומיידית נושאי קטעים האהובים עלי. התיקון או התוספת שגד עושה כאן לשיר הרעות מצמררת בהתייחסות שלה. קטע אדיר.
 המעגליות הקונדסית ב'תיכנס אל תוך חיי'.
היופי המשכר של הקטע הנועל 'אני רק סקיצה'. "אני עדיין קצת צולע ברגל שמאל ,אבל ברגל ימין, הולך ממש ישר".
ועוד רגעים רבים של קסילופון(?),הקלטות רקע מעורבבות, שכבות, והקול הזה של שלום גד.

המאסטרפיס הנדיר הזה יוצא חצי שנה אחרי 'היהודי המעופף' – פשוט טוב מידי התדירות הזו (בין אם זה חומרים חדשים או שחלקם רק משוחררים כעת). אנשים אפילו לא צמים, השמש תזרח מחר והשמיים לא נפתחו.

הכתוב עדיין רק סקיצה.

(פותח רצועות ומסיר את קסדת האובייקטיביות)

"אין יותר דם
אין דם יותר"

אלכימאי בעשב מר – על 'שירי ארץ ישראל' של העבד

20 באפריל 2011

(הועלתה גירסה מעודכנת של הפוסט הזה שכנראה יימחק בקרוב. או שלא)

האלבום לקניה ,שמיעה והורדה ב באנדקאמפ

"אלה החצוצרות ואלה התופים 
אלה המדים ואלה הסוסים האחרונים "

(חובש את קסדת האוביקטיביות ומהדק הרצועות היטב)

11 שנים אחרי האלבום הראשון של העבד, משתחרר בחג החירות אלבומם השני והוא מרנין, מפתיע, מרגש, עמוס, ניסיוני ויוצא דופן.
שלום גד האיש הראשי מאחור מאגד את ההרכב המקורי הכולל  גם את אלי דראי, אמיר זוסקוביץ וטלי אלבז , בנוסף לשלל אירוחים הכוללים חברים מפונץ, בני משפחה, ילדים, חצוצרות ועוד מיני כאלה שלא היו עד עתה באלבומיו.
למרות הציניות בכותרת האלבום, התחושות הלא פשוטות מחלק מהמילים ואפילו הבוטות ב"עטיפה", גד מתיך את כל אלה באופן עדין וחד יח
ד, בלחנים יפהפיים לתוך קטעים מורכבים וזורמים המשתלבים ומסתרגים בתוך עצמם וביניהם, מפיסות ליצירה שלמה.

לאחר עשרות שמיעות מאז  צאתו לפני מספר ימים (כלאמר הכתוב כאן עדיין חיתולי) , אני עדיין נפעם מרגעים נרחבים כמו :
השילוב בקטע הפותח בין הילד לחברי העבד ששרים אחריו, נשמע כמו שני קטעים שחוברו מסיבה חידתית לי. ה"בית" המושר ע"י העבד חוזר על עצמו 3 פעמים .גאוני. זה יכל מצידי להימשך עוד רבע שעה במחזוריות עם החצוצרה והעצב המתוק .נפלא.
החיבור ב'סיגריה בשקל' בין קליפסו למילים לא עלינו.
הליהוק של יהוא ירון ל'אהבה לא טובה' , עם כל סלידתי מזילות המילה – מדהים. לחן יפהפה ונוגה שמזכיר קלאסיקות ישראליות ישנות שיהוא ירון עצמו מחובר איליהם מאד כמדומני. המילים כמובן מזוותות הכל . וזה לא אהבה רעה אלא 'לא טובה'. ונראה כי בהרבה קטעים באלבום יש אולי התכתבות עם שירים ישראליים ישנים (במשמעות שונה) כמו 'ניגון עתיק' , '25 שנה' , 'בואי לאילת' , 'הרעות' ועוד כאלה שלא הצלחתי עדיין לזהות.
'דם צהוב' הוא יצירת מופת בת 7 דקות שכמו מחברת בין כמה קטעים שונים שהותכו ע"י מדען הרגש לקטע אחד. ההתחלה כמעט כשיר ילדים בלחן ("למה לא נלמד להסתדר") מתפתחת למילים עתירות סימבולים בלחנים חלומיים. המילים בתחושה לא קלות ולא מובנות (לי) במשמעותן, אך זו רמה אחת של הקטע, מה גם שבאופן אישי אין בי רצון אובססיבי להבין רציונלית ומיידית נושאי קטעים האהובים עלי. קטע אדיר.
המעגליות הקונדסית ב'היכנס לתוך חיי'.
ועוד רגעים רבים של קסילופון(?),הקלטות רקע מעורבבות, שכבות, והקול הזה של שלום גד.

האלבום יוצא חצי שנה אחרי 'היהודי המעופף' וזה פשוט טוב מידי התדירות הזו (בין אם זה חומרים חדשים או שחלקם רק משוחררים כעת). אנשים אפילו לא צמים, השמש תזרח מחר והשמיים לא נפתחו.

הכתוב כאמור הוא רק סקיצה.


(פותח רצועות ומסיר את קסדת האובייקטיביות)

"אין יותר דם
אין דם יותר"