יגון לא קודר. על מופע המחווה ל 'למלכת אמבטיה'

הופעת המחווה ל'מלכת אמבטיה' של חנוך לוין וזהר לוי הייתה גם סוג של תיקון הסטורי להעלאת ההצגה בזמן אמת . גם זהר לוי עצמו זיהה את הכוונה והאמת מאחור ונכח בעצמו באופן נדיר במופע הערב.

מעבר לכל המילים והדעות הפרטניות המופע הזה היה מרגש מעצם קיומו והאהבה והמאמץ שהורגש ממי שהופיע כמו השילוב בין ישראל גוריון לאמנים הצעירים. אני בטוח שהעלאה של דבר כזה היא לא פשוטה ומובנת מאליה, מה גם ששילוב המילים 'מלכת אמבטיה' מזמין באופן מאגי אולי קשיים ומכשולים (או שלא..)

אני דווקא הייתי בהופעת הצהריים (2.7 תמונע) וחוץ מההתייחסות החיובית הכוללת, במופע עצמו היו עבורי רגעים מאכזבים לצד משובחים, מה שמובן לאור ריבוי המשתתפים. בדיעבד כל הביצועים הנשיים בלטו מאד לטובה.. שירי המקהלה שלקחו את הקטעים למקום אחר, רות דולורס וייס שנעה בין איפוק מאופק להתפרצות מאופקת גם כן ובעיקר טליה אליאב ששניים משלושת הקטעים שביצעה ('פגשתי תותח ביישן' ו'יגון לא קודר') היו השיאים מבחינתי מכך שהביצוע שלהם היה מינימליסטי, מהיר ,חד ותפס משהו מהמהות של השירים באופן שונה. לא כ"כ הסתדרתי עם הפאתוס המוגזם של נועם ענבר וזאב טנא, שנפלו לדעתי במלכודת של ביצועי כיסוי שבלוניים. יצויין גם ההרכב 'אורסולה שוורץ' של חיים רחמני וטליק (טרופית אגסים) שלקח את הזמן בתחילת הקטע בסבלנות של בדואי , תוך כדי הכנת תלבושת גרוטסקית ופעמונים והיה היחיד במופע שהוסיף מימד תאטרלי. אחרי הכל מדובר במחווה למחזאי . לא ראיתי מעולם מחזה של לוין, אך נראה לי שהוא היה מרוצה מצמד השוורצים.

תגים: , , , ,

כתיבת תגובה