Posts Tagged ‘העופרים’

‘רגע לפני הנעילה’ – אוסף קטעים בעברית להורדה . .

27 בינואר 2010


'רגע לפני הנעילה' הוא שם האוסף המצורף. הקונספט תלוי על בלימה והוא יותר בראשי אינטואטיבית סביב שמו. יש גם סיבות רבות ואחרות לשילוב המסוים הזה, אך אשאיר זאת פתוח למאזין/ה. סגנונית יש כאן (גם) קטעים ישנים (אפילו משנות ה-50), אינסטרומנטליים, ו(כאילו) עם נגיעה דתית.
האוסף נערך במסגרת "פרויקט האסיף" בפורום מוזיקה ישראלית בווינט ואת תגובתה המפורטת  והיפה של תמר m שקיבלה אותו ניתן לקרוא כאן.


האוסף להורדה או בקליק על העטיפה מטה.

רגע לפני הנעילה

העטיפה צולמה על ידי בדרום. משהו בין מצפה רמון לאילת.

הקטעים :

1.  ששי קשת  – הלילה הארוך ביותר בעולם. 1971.
מאות שנים אני זומם על הקטע הזה כפותח. אז הנה.
2.  איתי שימרון – חתונת ירח מלא. 2005
מתוך מוזיקה למופע פלמנקו "חצי ירח" . האלבום יצא ב 100 עותקים.
3.  יצחק פוקס – הנשא. 1987.
חוזר בתשובה שאני מאד אוהב את שני האלבומים הראשונים שלו משנות ה-80 ,שיצאו לפני כמה שנים גם על דיסקים. הקטע כאן מתוך האלבום "מלך".
4.   גרין – לעוף. 2004.
אילן גרין 1. סוג של עוגן באוסף. הוא מעורב בשני קטעים נוספים.
5.  העופרים – המתאבדת. 1962.
לחן עממי ווירטואוזיה מילולית.
6.  יאיר דלאל – Samai Lami. 1997.
עוד, עיראק וערָבָה.
7.  קולות הלוויים – למנצח. 2009.
גרין 2. הקטע קצת נופל  מידי לאינטלקט, אבל עדיין מעניין.
8.  כרמי זיסאפל וערן וייץ – חלום. 2009.
וייץ מנגן עם אלברשטיין הגדולה ואולי מכאן השפעתה הרבה של זו על השיר. אני אוהב את השיר בלי קשר לזה.
9.  בצל ירוק – כבאים. ?195
הומור חביב עם הומור שחור וסופני. קטע אש.
10. קרכצ – גונגים. ?200
גרין 3. מסוג הקטעים שיכולים או לעצבן או לשמוע בלופ. אני מהקבוצה השניה.
11. מאיר אריאל – מודה אני. 1997.
חילוני דתי ישראלי.
12. אתי אנקרי – לפעמים. 1993.
מזמן הפסקתי לעקוב אחרי אנקרי. זה קטע יקר לי מהאלבום השני שלה. השם של האוסף מכאן.
13. שמשון בר נוי – האיש שבקיר. 1955
קצת לפני שסחרוף נולד נוצר השיר. קאלט.
14. הכוכב הלבן – טיול בחינם (אינטרו) . 2001.
קטע מעבר קצר בין חול לקודש.
15. העבד – הרצועה (גירסת דמו) 2000.
קטע שמופיע הרבה באוספי. חותם מים..
16. רונית קנו – סיגריה אחרונה. 2008.
קטע קיומי קטן.
17. טוֹי ויוו (Toy Vivo) – שחף שחור.  2006.
אבשלום פרג'ון ואבי אגבבה בהופעה בבלגיה.
18. שלישיית ערבה – שדמתי. 7195
קולות ושרשים.
19. ויקטוריה חנה – יונתי. ?200 .
קול ועננים.
20. מנטש –  הענק. 1998.
הכנר הקשיש מסקופיה שנפטר לפני שנתיים בערך ביפו. הקטע הזה נשמע לי כמעט כולו חיים לרוז שסימפל והפיק את האלבום.
21. טליה אליאב – עשר שנים. 2009.
לא יקום פה בית ! הקלטה חיצונית מהופעה. החלטתי לשים למרות האיכות הטכנית. קטע מעולה  מהיותר אהובים עלי כאן. מהאלבום הבא של אליאב.
22. אילן וירצברג – געגועים. 1998.
הקטע הנועל את האוסף סוגר גם את האלבום ממנו נלקח. וירצברג אחרי כל השנים האלה עדיין עמוק בשוליים.

‘איש לא אילם, גבוה ודק’ – על הופעות יהוא ירון . .

18 באוגוסט 2009


צמד העופרים, אי שם בתחילת שנות ה 60 ביצעו את שירו של אהרון שבתאי 'איש אילם גבוה ודק' ללחנו של אריה לבנון. השיר הנוגה והמופלא הזה מתקשר לי ליהוא ירון שאת הופעותיו בחדשים האחרונים אני משתדל לא לפספס, לא רק במשמעות המחויכת וההפוכה בשם הקטע אלא ברוח של השיר בו נושמת תל אביביות, ילדוּת, זמן "היה" וסוף טראגי שקשור , איך לא, למלחמה.

הנושאים האלו (גם) נמצאים בשיריו של ירון שמתגלה כאדם, משורר ומלחין עם נשמה יתרה. בחלק מהשירים  מצליח יהוא ירון לדחוס כמות מלל בריבועי זמן קטנים באופן יצירתי ומרשים, כשהוא חי את שיריו באופן תאטרלי נוגע ללב (שלי) בכנותו. פניו מתעוותות, זרועותיו נמתחות וכל מימיקת הגוף מגיבה לכל הברה מושרת ואקורד מנוגן. העצביות והרגישות נמצאת בשירים שמלאים ברגש גדול גדול המספר על שמשות, ימים, ילדוּת, געגוע למה שאין, חיים אורבניים ושריטות נפש מובנות , וכל זאת באופן שלא נשמע כמוהו ברצועת החוף ושפלת ההר.
בשירים מעורבים בליל סגנונות כרוק בריא, רוק חולה, בלדות, קברט ואפילו הבהובי שנסון  כשצורת ההגשה , הקול והברק הנרגש בעיניים יוצרים משהו מקורי מעל ההגדרה.

את שלב הסולו יהוא ירון מתחיל  וממשיך אחרי שנים של פעילות אינטנסיבית במוזיקה (התל אביבית) המקומית שכללה בעבר (כיוצר) את שישה נגנים שמחים ובהווה (בעיקר כנגן) את פאניק אנסמבל, קטב מרירי, אביב גדג', ועוד רבים מאד. במעבר אל המיקרופון הראשי נותרים הבס והקונטרה-בס מאחור, בלי אפשרות או רצון להסתתר מאחוריהם (שגם זה נחמד – ע"ע סחרוף), אלא להיפך. הנגינה נתונה בידי הרכב מצוין ביותר הכולל את טליה אליאב בקלידים וקולות רקע, יונתן לוויטל בבס, שי לוינשטיין בחשמלית ואביב ברק תופים.

בהופעות האחרונות ראיתי את ירון בכל מיני פורמטים. הופעות סולו, הרכב מלא ודואטים דינמיים ומתחלפים. השירים לכן מתקמטים בגמישות כבצק רך (מקמח מלא) לכל כיוון כשהאמת מאחוריהם נשארת תמיד. נראה שירון עצמו עדיין בודק ומנסה צורות וגישות שונות לקטעים מתוך פתיחות ומוכנות לעצב את השירים  באופן שמתאים לרגע נתון, וכל רגע הרי אחר הוא.  יש לכן משהו גֹלמי ומחפש בקטעים יחד עם בשלות ועומק מפתיעים .כמעט בכל הופעה ישנו אירוח של אמן אחר והפרגון של ירון הוא פשוט יפה.

רגע מאושר בהופעה נרשם אצלי במיוחד בדיסטורשן הפותח את אחד השירים המצמררים ששמעתי כאן 'ההרודיון שלָךְ' שמקשר אותי לילדות רחוקה, כאילו מתוקה, כאילו נוגה (בלי קשר מה באמת כוונת השיר)

"אין פה מוות בכלל  .. עצב היום
אין גבול לשמחה  או סיכוי לחלום
היום טובל בברכה אפורהיהוא ירון (תמונה מתוך ה מיספייס) צילום: עטר
בהרודיון שלךְ.
השמש עולה כמו אל, מלא בעצמו
חסר רחמים
מביט ממרומו מחטט בפצעים
ואז כשאימא קוראת לאכול
אנחנו מסתתרים
בהרודיון שלךְ.

גהנום שמרגיש כמו גן עדן חם
זה סוף העולם ואנחנו עוד משחקים
באדם וחוה
אל תדברי,כי אם תדברי
הכל יעלם
השמש קופחת כבר לילה שלם
ואז כשכל העולם יסתכל
אנחנו נרדמים
בהרודיון שלך.

(מתוך 'ההרודיון שלך' )

קטע בולט נוסף הוא 'דגל שחור' שבוצע בחלק מההופעות . גם כאן קולות משלימים של טליה אליאב שקולות הרקע היפים שלה לוקחים את הקטעים למקומות פּרוגיים.

"…כולם שוכבים עם הראש בחול ואת טובה אלי
המים עולים ועולים מסביבנוירח
גל נשטף מעלינו
בואי נניף דגל שחור בשער
ונתחבא בשמיכה"

(מתוך 'דגל שחור' )

(ולמה לא כמה מילים על הירח? סתם ככה. אם מחלקים את הירח באופן ציורי לשני סוגים בסיסיים, ישנו זה המלא, הרך, המימי, המטורף, המוּדי, הרגשי (4טיס לדוגמה). הסוג השני הוא הירח דמוי הסהר- זה שרואים את אפו החד בפרופיל בציורים בספרי ילדים. סוג זה קודר יותר לכאורה, צילו כבד, מסתורי, מופנם, חד ומדויק (שוב ברנרד כדוגמה). המשותף לכל הירחים האלו שנולדו הם בתחילתו של חדש יולי)

יהוא ירון יקליט מן הסתם את השירים לאסופה אחת מרוכזת כשבינתיים ניתן לשמוע אותם במיספייס, בשפופרת ובמקומות נוספים. זה לא זמן טוב לכתוב שירה, אך זמן מצוין הוא להוצאת אלבום.

קישורים:

מיספייס

'בקרוב מאד' – מתוך הופעה בת"א, 2008 :



צמד העופרים – 'איש אילם גבוה ודק' :