‘עשרה אלבומים +’ של Kevin Coyne ואוסף להורדה . .

(הפורמט נלקח מאתר 'השרת העיוור' ואולי המילים כאן יעלו שם בקרוב)

( בסוף הפוסט יש לינק להורדת האוסף )

מ 1969 עד מותו בגיל שישים ב 2004. Kevin Coyne היה ונותר אחד מאמני הרוק והבלוז-רוק המיוחדים, והאמיתיים שעברו במנהרת הרוק מאז תקומתה.
למרות שהיה אחד האמנים הראשונים שהוחתמו ב"וירג'ין רקורדס" האגדית באנגליה בשנות ה-70, Kevin Coyne  היה תמיד אומן שולי ונסתר, כזה שאמנים אחרים מדברים בשבחו על השפעתו הרבה עליהם, אולם הוא נשאר בצללים – כמו רבים ממושאי שיריו : החלכאים, המקופחים, שבורי האהבה, חולי הנפש ומעוותי הגוף. בקול עם דיקציה אינטונציה ועוצמות לא שגרתיים משולבים במילים ולחנים עמוסים, מחאתיים, שבורים, אם כי באופן מוזר עמוסי תקוה לעיתים – פרס Coyne  לאורך יותר מ 40 אלבומים את משנתו הכה אנושית ,צנועה, הומוריסטית וכואבת היורדת לתהומות הנפש הדת והחברה – מקומות ש Coyne   עצמו היה בחלק מחייו.
בנערותו ובחרותו החל Coyne את דרכו בלימודי אמנות וציור דווקא (דבר שעסק בו עד מותו בנוסף למוזיקה. הוא צייר ועיצב כמעט את כל עטיפות אלבומיו בדמויות גרוטסקיות וצבעוניות)  במקביל להקמת להקת Siren  שניגנה בלוז רוק בסיסי שהיה אהוב על Coyne. לאחר אלבום בכורה ב "דנדלאון" של ג'ון פיל הגיעו 8 שנות וירג'ין שם הוציא Coyne  אלבומים מופתיים שהחלו ברוק-בלוז-פולק והגיעו עד אוונגרד מוטרד ואפלולי לתוך תקופה קשה גם בחייו של Coyne. מאמצע שנות ה-80 התגורר ויצר Kevin Coyne בגרמניה שם ניקה עצמו מבעיות אלכוהול, התמסד לחיי משפחה ובעקביות המשיך להוציא אלבומים, אם כי אלה נחשבים (בצדק) לפחות טובים שלו ולכן נעדרים מהרשימה. מסוף שנות התשעים עד מותו Coyne המציא את עצמו מחדש בהוצאת אלבומים מגוונים, מקוריים בסאונד עם שיתופי פעולה רבים.
בתחילת 2010 אחרי עיכוב של שנים יצאה אנתולוגיה בת ארבעה דיסקים בשם 'I Want My Crown ' המכילה אוסף מאלבומיו מתקופת וירג'ין, קטעים שמופיעים לראשונה על CD וגם אלבום הופעה.

10 אלבומים שצריך

Kevin Coyne | Case History – 1972

אלבום הסולו הראשון של Coyne  אחרי תקופת Siren יצא גם בלייבל של ג'ון פיל האגדי. עם גיטרה אקוסטית בלבד וקול נדיר יוצר Coyne  אלבום בלוז פסיכדלי הנע בין כאב קיומי לאוטופיה חלומית. האלבום הוא אחד מפסגות היצירה של Coyne כשכבר כאן באה לביטוי מילולי עבודתו כאח בבית חולים לחולי נפש שנים קודם. הקטע הנועל את האלבום (בהוצאת ה CD  יש עוד שני קטעים) 'Sand All Yellow' הוא בלדת דיאלוג מצמררת בין מנתח לאחות מעל ראשה של חולה גוססת ובו בניגוד לשאר השירים יש חשמלית ופסנתר.

Kevin Coyne |  Marjory Razorblade – 1973

האלבום הראשון ש Coyne  הוציא בוירג'ין הוא בעצם הידוע והמזוהה ביותר שלו עד היום כשבמקור יצא כתקליט כפול. בלוז-רוק אקוסטי ברובו עם תספורת קוצנית לכל מיני כיוונים ששנים אח"כ יוגדרו כ פרה-פאנק, לאו דוקא בסגנון המוזיקלי הישיר אלא באופן בו Coyne מתחכך עם השוליים החברתיים והנפשיים בנושאי שיריו, כמו גם צורת השירה הייחודית. עם כל ההשפעות המסורתיות האלבום נשמע מקורי ורענן בשל החתרנות והמחאה השורה בו והאופן התאטרלי והגאוני ש Coyne מחבר בין מילים לחן וביצוע (וזה נכון לרב אלבומיו).

	Kevin Coyne | Blame it on The Night – 1974
	באלבום הזה קיימת אריגה בין שירי בלוז-רוק-פולק רועשים וסוחפים לבין קטעים שקטים ומופנמים שהם דווקא מהווים את העניין המיוחד כאן. בעיבודי  מיתרי גיטרות ייחודיים וסילסולי קול מכשפים של Coyne  עם הגייה והטעמת מילים בין לחישה למבטא בריטי כבד מפיק האיש שיאים בשירים כמו : 'Sign of the Times', 'Light up Your Little Light' ושיר הנושא. האלבום לא יצא עד עתה בדיסק אלא רק קטעים ממנו.

Kevin Coyne | Heartburn – 1976

זוהי כנראה אסופת השירים הנגישה ביותר ש Coyne הקליט. הבלוז כאן נינוח ומשלב מקצבים שנוגעים אפילו ברגאיי ולטיניות שקורים כאן בזרימה טבעית, כמעט כמו גל רגוע לכיוון החוף. הגלים הסוערים כמובן גם הם כאן אך במזג אוויר שמשי ונוח ומרככים את המילים הדוקרות לעיתים. נקודה מעניינת באלבום הזה היא התעסקות בהורים בשלושה קטעים ואזכורי משפחה נוספים בהתעסקות צינית, פצועה וגם מלאת חמלה בה בעת. Coyne תמיד איגד סביבו נגנים משובחים ומפתיעים ובאלבום זה יצויינו Zoot Monay  ו אנדי סאמרס טרום פוליס.

Kevin Coyne | Millionaires and Teddy Bears – 1979

הראשון מבין שני אלבומים ש Coyne הוציא ב 1979 (גם השני ברשימה) במרכז שנים פוריות במיוחד הן מבחינת כמות ההקלטות והן מבחינה יצירתית מקורית. האלבום נמצא על התפר בין Coyne המוקדם והקלסי לבין האלבומים שיבואו אחריו שהיו יותר ניסיוניים וקשים. האלבום לכן לא אחיד וזהו גם יתרונו – כמו הדואליות בשמו לצד בלדות מינוריות, יש כאן נביחות יללות ונשיכות כשקולו של Coyne נשמע שבור יותר כמראה לחייו כפי שמתבטא בקטעים : תסכול וחמלה מעורבבים, מבט ציני על תעשית המוזיקה וגם שירי נשים ש "צד ב" באלבום, רובו סביבן.

Kevin Coyne & Dagmar Krause | Babble – 1979

אלבום מופתי שנעשה עם דגמר קראוס מ Henry Cow  ו  Slap Happy. מוזיקה לאוהבים בודדים היה שמו המשני והוא דואט תאטרלי  חשוף ומדמם בין בני זוג ביזארים משהו. הקולות הייחודיים של Coyne ו קראוס מסתרגים כאן ליצירת אלבום רגיש ופסיכי עמוס טקסטים העטופים במוזיקה קמרית או רועשת ורוחשת. רב הקטעים כאן מתוחים כקפיץ, דרמטיים ורחוקים מכל קלישאה אפשרית של דואט. ההופעות המעטות שליוו את צאתו התקימו כדיאלוג מעל שולחן מטבח, בליווי מינורי של שתי גיטרות.

Kevin Coyne | Bursting Bubbles – 1980

אלבום קודר שהוקלט בזמן קצר המבוסס בעיקר על אילתורי אולפן חיים בין הטקסטים של Coyne להרכב שאיתו. יש כאן שבירות של  המתכונות המוכרות של שיר נכון לתקופה, עם דיקלומי מילים, חריכות מוזיקליות , כאב ותשוקה בין התפרצות להפנמה. בגלל האופי המאולתר חלקית והמקום הרב אותו נותן Coyne  למוזיקאים שאיתו, לחלק מהקטעים יש סאונד ג'אזי מלוכלך ולא רגיל אם כי עדיין נגיש. קטעים בולטים כאן הם 'Dark Dance Hall' ו 'Golden Days'.

Kevin Coyne | Pointing the Finger – 1981

זהו האלבום הראשון ש coyne  הקליט אחרי שנות וירג'ין בלייבל "Cherry Red" שהיה עוגן ידידותי למוזיקת שוליים בבריטניה באותם שנים, ונעשה בתקופה קשה בחייו כפי שהיה גם בשני האלבומים האחרונים ב וירג'ין. לעומת הקאוס היחסי באלבום הקודם, הצליל כאן מגובש ומגובה בהרכב מצויין מלווה. ולמרות ש Coyne נשמע מריר יותר כאן, התשוקה העצומה בקולו נשארת, רק כמו באופן מבוקר יותר. הנושאים כאן יוצאים ברובם מהאישי אל החברתי כאיזון אולי.. כשהתוכן והצליל החד לעיתים מושפעים מתקופת הפוסט פאנק . קטעים בולטים : 'Song of the Womb' ו 'As I Recall' כמו גם שיר הנושא שכולו געגוע  למה שאין – תהילתה של בריטניה.

Kevin Coyne | Room Full of Fools – 2000

האלבום האמצעי והמשובח מתוך טרילוגיה (אבחנה אישית) ש Coyne  הוציא בין 1999-2002 וכללה גם את "Sugar Candy Taxi"  ו "Carnival" . אין פה גילויים או המצאות חדשות. Coyne באלבום מאוחר זה עושה את הרוק הבסיסי והדחוס באופן פשוט וטוב ועדיין עם תפניות מפתיעות רבות הנשענות על הוירטואוזיות המדהימה של האיש, ההרכב המלווה (שכלל אגב את בנו), והסגנונות הרבים אותם מצליח Coyne  לאחד לתוך שירים שנשמעים לגמרי שלו – מבלוז עקום ואקוסטי ועד שירי שדונים קברטיים. כמה לאהבה, מסתובב סביב לדת, עיסוק בכשלונות אמיתיים ומדומים וכמובן ה"שוטים" איתם Coyne מרבה להתעסק באלבומיו משך השנים, הם חלק מהנושאים כאן.

Kevin Coyne | Underground – 2006

אלבום זה הוקלט במהלך 2004, וחודשיים אחרי סיום ההקלטות נפטר Coyne ממחלת ריאות. למרות עובדה מורבידית זו Coyne  כאן במיטבו – הקטעים מבוססים ברובן על גיטרות סביב קולו החם של Coyne כשיש כאן באופן מקודד מרבית מהסגנונות שהיו באלבומיו הקודמים מהלך השנים מבלדות הרמוניות ועד רוק צפוף וקשה כשחלק מהקטעים דומים לחומרים מתחילת דרכו בלהקת Siren. בולטים באלבום זה קולות הרקע הנשיים הנותנים לו נופך "נשמה לבן" יותר מהרגיל. בולט כאן הקטע 'Time Moves On' הנשמע כמו קינה של Coyne על מותו הקרב. האלבום יצא שנתיים אחרי פטירתו ו  Coyne לא צייר את העטיפה למרות שהשפעתו עליה ניכרת.

עוד…

Kevin Coyne – Dynamite Daze  – 1978. אלבום ישיר, מהיר וסוחף ברובו שנעשה באחד מתקופות השנים הכי יפות במוזיקה – הפאנק, והוא מושפע ממנו כפי ש Coyne  עצמו יצר לעיתים פרה-פאנק בחלק מאלבומיו המוקדמים יותר. גם בקטעים המינוריים יש חדות צלולה ועצובה הנשמעת כמו קינה המתחבאת בשיר פופ.

Kevin Coyne – Sanity Stomp  – 1980. גם זה במקור יצא כאלבום כפול. החלק הראשון מורכב משירים רבי עוצמה המשיקים לפופ, בעוד החלק השני אפלולי וניסיוני כיאה להתמוטטות העצבים ש Coyne חווה במהלכו. רוברט וויאט מנגן בחלק זה קלידים.

Kevin Coyne – Politicz  – 1982. האלבום השני בלייבל Cherry Red הוא מינימליסטי ודוקר. יש כאן רק אקוסטית וסינטיסייזר עוטפים תמלילי מחאה ישירים כלפי דת, תיעוש ו..יפן.

Kevin Coyne – Legless in Manila  – 1984. אלבום "קטן" באופי ומוזר מעט שנעשה עם הרכב מינימלי כשהגיטריסט היחיד הוא Coyne עצמו. אלבום זה יצא בלייבל פרטי שלו (היחיד) והוא התקליט הבריטי האחרון שלו, לפני המעבר לגרמניה.

Kevin Coyne & Brendan Crocker – Life is Almost Wonderfull  – 2002. אלבום רשמי שיצא ב חמש מאות עותקים, בליווי נגן אקוסטית נהדר. סיפורים קטנים של Coyne על אינטימיות וקרבה, כמו גם החוסר שלה.

===

Strange Tunes in My Head הוא אוסף שערכתי מרב האלבומים שהוזכרו כאן וגם מכאלה שלא. לאו דווקא הקטעים המוחצניים שלו או אלה שיהיה נוח להכיר. 61 דקות – 109 מגה ביט. להורדה כאן או בקליק על העטיפה מטה.

הקטעים :

1. I Wander (Live Rough 1983) 0:34
2. Sign of the Times (Blame it on the Night  1974) 5:17
3. Song of the Womb (Pointing the Finger 1982) 2:27
4.   Good Boy (Marjory Razorblade 1973) 2:35
5.   Room Full of Fools (Room Full of Fools 2000) 4:03
6. Need Somebody (Case History 1972) 4:10
7. Sweetheart (Babble; With Dagmar Kraus 1979) 2:58
8. Tell the Truth (Politicz 1981) 3:59
9. Little Miss Dynamite (Tough and Sweet 1993) 2:36
10. I'm All Aching (Siren – Strange Locomotion 1971) 2:57
11. Rivers of Blood (Peel Sessions 1978 ) 3:07
12. When (Sanity Stomp 1980) 2:23
13. Sand All Yellow (Case History 1972) 5:40
14. Dark Dance Hall (Bursting Bubbles 1980) 2:25
15. Pass Me the Memories (Life is Almost Wonderfull,W Brendan Croker 1:50
16. Daddy (Heartburn 1976) 4:10
17. Party Party Party (Carnival 2002) 3:24
18. Time Moves On (Underground 2006) 2:50
19. The World is Full of Fools (Millionaires and Teddy Bears 1979) 3:12
20. Dance of the Bourgeoisie (Dynamite Daze 1978 ) 1:56

‘Between Zoo and Art’ – אוסף להורדה

"Between Zoo and Art" – אסופת שירים שנוצרה במסגרת שליחת אוספים בין משתתפי פורום מוזיקה אלטרנטיבית בווינט. עם קליק על התמונה למטה או כאן ניתן להוריד את הקובץ הכולל את הקטעים, קצת מילים ועטיפה (שלשם שינוי לא צולמה על ידי).



הקטעים:

1. The Monochrome Set – Eine Symphonie Des Grauens
2. This Heat – Health & Efficiency.
3. Peter Hammill – Glue.
4. Fred Frith – Flying in the Face of Facts.
5. Mecano – Biesprizornye.
6. Five or Six – Cold Climate. .
7. Aksak Maboul – Modern Lesson.
8. Kevin Coyne – Song of the Womb.
9. Can – Safe.
—-
10. שלום גד והיהלומים – ביום שבו אני אוולד .
11. Hector Zazou – Etranges Attracteurs.
12. Chenard Walker – Fancy Fluid.
13. Noir Desir – L'appartement. .
14. Il Gran Teatro Amaro – Oranges.
15.קרני פוסטל – מרדף.
16. Josephine Foster – Second Sight.
17. Biosphere – Freeze Frames.
18. Beck – Horrible Fanfare/Landslide/Exoskeleton.

תגובת Loial , מקבל האוסף, כאן.

‘תאומות אוּרים’ – אוסף להורדה

באוסף "תאומות אוּרים" ישנם 7 צמדי שירים שכל זוג קטעים מבוצע ע"י אותו מבצע ( כלאמר לא קאבר), אך בבצוע שונה . רק קטע אחד מתוך ה 14 הוא בצוע בהופעה חיה, השאר מופיעים באלבומים שונים מהמקוריים, או כקטעים חבויים או גם באותו אלבום מקורי..
בנוסף ישנם שני קטעים שאין להם תאום (שום קונספט לא שלם אם לא שוברים אותו).

למה תאומות ? כי זה הרבה יותר נחמד מתאומים.
למה אוּרים ? זה סוד..

האוסף להורדה או כאן :

הקטעים (משמאל האלבום ממנו נלקחו, או תמונה אחרת.):

1. קובי אייזנמן וצוף פילוסוף – שיר ותיבת נגינה.?200
2. 1982 Associates – It's better this way
3. The Monochrome Set – Espresso 1981/1992
4. ביקיני – נסיך החשך. 1998
5. Eels – Novocaine for the Soul. 1998
6. 1983.Kevin Hewick – Scapegoat in a country churchyard
7. אפרת בן צור – שמש. 2000
8 1992/1993.Peter Hammill – Primo on the parapet
9. 1972.Kevin Coyne – Sand all yellow
10.Associates – The room we sat in before
11.The Monochrome Set – Expresso
12.ביקיני – נסיך החשך
13.Eels – Novocaine for the Soul
14.Kevin Hewick and The Sound – Scapegoat in a country churchyard
15.אפרת בן צור – שטה שמש
16.Peter Hammill – Primo on the parapet-Live

פרוט קצר :

קטע 1:
קובי אייזנמן וצוף פילוסוף – שיר ותיבת נגינה.

בלי דעה קדומה. לאה גולדברג מסומפלת בקולה שלה קוראת את 'משירי ארץ אהבתי' לתוך 7 דקות עם פייד אין ואאוט ארוכים. מתוך פרויקט גנוז של סמפול משוררים. קטע נדיר אני חושב..

.קטעים 2 ו – 10 :
Assocites – It’s better this way & The room we sat in before

שני שמות שונים לאותו קטע ובביצועים מאד שונים (ושניהם לא מופיעים באלבום המקורי ‘sulk’), צמד פופ-קברט שהוציא דברים מאד יפים בעיקר בתחילת שנות השמונים.
בילי מקנזי הסולן התאבד ב 1997.

.קטעים 3 ו 11 :
The Monochrome Set – Espresso & Expresso

להקה בריטית עם פופ מר-מתוק וטונות של הומור עצמי ולשון מחודדת.

.קטעים 4 ו 12 :
ביקיני – נסיך החשך.

איזה סאונד נקי ואפלולי יש לקטע הזה (4) . הסקסופון בסוף כ"כ מזכיר לי את קינג קרימזון .
הקטע השני (12) מופיע כקטע חבוי באותו האלבום – ביקיני 2 .

.קטעים 5 ו 13 :
Eels – Novocaine for the soul

.

.קטעים 6 ו 14 :
Kevin Hewick – Scapegoat in a country churchyard

שוליים בריטיים . כותב מיוחד ולא מוכר משנות השמונים. מתוך דיסק שיצא לפני כמה שנים בשם “tender bruises and scars” שריכז את רב הקלטות האיש.
קישור .

קטעים 7 ו 15 :
אפרת בן צור – שמש ו- שטה שמש.

.

קטעים 8 ו 16 :
Peter Hammill – Primo on the parapet

האמיל. לא יכול בלי. קטע על פרימו לוי ניצול השואה.
הקטע האולפני לא אופייני להמיל ומי שישרוד לסאגה בהופעה החיה (12 דקות..) אולי יהנה כמוני מהשלוב (בחצי הראשון של הקטע) מ חשמלית, כנור חשמלי ותפוף יבשושי ו א-סימטרי.

קטע 9 :
Kevin Coyne – Sand all yellow

Kevin Coyne .הקטע הותיק כאן, מ 1972. Kevin Coyne עבד כעוזר בב"ח לחולי נפש מה שחלחל לכל אלבומיו הראשונים המלאים בסיפורים על דמויות שוליים הזויות.
הקטע כאן הוא דיאלוג מצמרר בין אחות למנתח מעל ראשה של חולה גוססת. קישור .