(קליפ ל ) רייסקינדר – קטע 2

..עוקב קליפ שערכתי ל ' קטע 2 ' של רייסקינדר, המורכב מתמונות שצילמתי משך השנים האחרונות.

אוסף להורדה – ' Low Cloud Cover '

האוסף להורדה כאן או בקליק על העטיפה למטה .

האוסף כאן הוא חלק שלישי ואחרון ב (סוג של) טרילוגיה שכללה את ‘Ambi & Valent’ ו 'נשף סיום'.

האוסף נפתח בקטע אדיר נדיר ונשכח מתחילת שנות ה 80 וצולל לאיטו לקראת אמצעו לתוך ערפילים, חלקי תת הכרה שבורים ויאוש מבוקר. מתוך המערבולת החרישית המדממת חוזרים צלילים מז'וריים יותר באופן יחסי בארבעת הקטעים המסיימים . בניגוד לשני האוספים הקודמים שהוזכרו, יש כאן גם יוצרים מקומיים.

1. Soma – White Robes
2. The EQ'S – The Crowd
3. James Blackshaw – The Cloud of Unknowing
4. Grouper – Tidal Wave
5. Echo City – Singaraja Bemo Ride
6. Biosphere – Times When I’ll Know You’ll be Sad
7.  Aethenor – III
8. Shai Lowenstein & Talya Eliav – Eleanor Rigby
9. Biosphere – Antennaria
10. Echo City – Skinningrove Pyre
11. The Caretaker – It’s All Forgotten Now
12. Francois-Michel Pesenti & Fred Frith – Crescent City/Agnus Dei
13. Ryskinder – Kvar Lo Yodea Im Ze Tov o Ra
14. He Said Omala – Post Code Orange
15. The Enid – Prolouge

עננים :


1. Soma – White Robes
קטע שיצא רק במקסי-סינגל (היה דבר כזה) בתחילת שנות ה 80 כאמור, בלייבל בשם Noise New York. איני יודע דבר על ההרכב (חוץ מזה שיש הרבה הרכבים בשם זהה) אך אין זה משנה. קטע מהפנט ואפקטיבי.
2. The EQ'S – The Crowd
כמו פסקול מעודכן לסרט ישן .
3. James Blackshaw – The Cloud of Unknowing
אמביינט גיטרות.
4. Grouper – Tidal Wave
א.ק.א Liz Harris .מעבר חד מהצליל הקריסטלי של הקטע הקודם לבריכת ריוורבים עוטפת.
5. Echo City – Singaraja Bemo Ride
מתוך אלבום המאגד הקלטות מוקדמות של ההרכב .
6. Biosphere – Times When I’ll Know You’ll be Sad
מונוטון ברבים.
7. Aethenor – III
מתוך האלבום הראשון מ 2006- Deep in Ocean Sunk the Lamp of Light’'.
8. Shai Lowenstein & Talya Eliav – Eleanor Rigby
הקטע נלקח למקומות נפש ומשוטט בין צלילים וקולות מרוסקים. שמיכה נהדרת.
9. Biosphere – Antennaria
עוד קטע מ Substrata . אחד מאלבומי האמביינט האהובים עלי.
10. Echo City – Skinningrove Pyre
מתוך פרוייקט ייחודי ונסיוני.
11. The Caretaker – It’s All Forgotten Now
היסים וחריקות גרמופון על שיר ישן משנות ה 30.
12. Francois-Michel Pesenti & Fred Frith – Crescent City/Agnus Dei
קטע נפלא מאופרת רוק טורדנית ומוזרה במיוחד.
13. Ryskinder – Kvar Lo Yodea Im Ze Tov o Ra
חלקי תמונה שבורים. נסיעה אחרונה. דחוי ותשוש. לא יודע אם זה טוב או רע.
14. He Said Omala – Post Code Orange
אפוס אלקטרוני מהפנט מצמד אמביינט שוודי עם ג. לואיס מ wire . שם האוסף מכאן.
15. The Enid – Prolouge
הפרולוג נבחר דווקא לסיים את האוסף. למרות כל הנשמע ומורגש באוסף – מחר השמש תזרח.

יומיים בתוך פיתקית אחת

את חלקו של הסופ"ש האחרון (5+6/2/10) ביליתי בבית פיתקית לרגל יום ההולדת (בערך) החמישי של הלייבל. לפני המילים על חלק מההופעות שראיתי, ראויה לציון מיוחד הכנסת האורחים של אנשי פיתקית אל ביתם, סידור וארגון המקום באופן מרשים עם הרבה לב. הבמה ה"גדולה" בחדר הפנימי נראתה כמקום הופעות ותיק וטוב עם חלל מצוין. אם הייתי מחליף את הגיטרות החשמליות בפסנתר וצ'לו הייתי חושב שנקלעתי למאה ה 17 לאיזו טירה דקדנטית ובה מסיבה מוזרה של הילדים החורגים. הקירות, האזור המדורה והתאורה הצהבהבה עשו את שלהם.

היום הראשון התאפיין במזג אויר זעוף (ויפה) , גיטרות נוקשות והופעות עם אופי קשה יותר באופן יחסי כשהיום השני היה רך יותר הן מבחינת ההופעות והן מבחינת הקהל שכלל ילדים ועוללים. השמש גם זרחה בקור בחוץ.

כוחי אינו איתי כרגע אז אשרבט מעט על חלק מההופעות . ההופעה הראשונה שראיתי היתה של ה mummies & puppies דואו תוף וחשמלית ברה מז'ור. רועש צפוף ואנרגטי אולם אחרי מספר קטעים נהדפתי לאחור אולי בגלל הדמיון בין הקטעים או אורכה של הופעה זו (שנגסה מסתבר בהופעות המאוחרות יותר) .בגדים כהים ומלוכלכים ללא הוראות כביסה, מסוג המוזיקה שצריך לזוז איתה ו"לחוות" .
ההפתעה הראשונה מההרכבים שלא היכרתי היתה של ממלושן. טריו סול-די-אז המנגן רוק עם מלודיות מענינות ושילוב יפה בין הסולן עב הבשר והקול בחשמלית לשרון קנטור בתופים וקולות. כמעט את כל הקטעים אני זוכר כטובים. ארצה לראות אותם שוב.
מנסיון עבר החלטתי לדלג על דיויד בלאו כשגם למוזיקה של אסף שריג שאותו אני רואה לראשונה לא התחברתי. כלאמר יש עליו הרבה. רואים. אבל אולי זו האנגלית או אותו גורם מיסתורי מבורך וארור שגורם לי לא לאהוב כל דבר.
אלי לס היה נהדר (ולמרבה הצער קצר) , אני מרגיש שיש לי כבר חלק מצרור המפתחות לקודים הרבים של האיש. יש כאלה שלמרבה הצער עדיין לא גילו אף מפתח. השירים החדשים נשמעו מצויין ובכלל יפה לראות את ההרכב שמנגן איתו ביחד. מין שלווה כזו ביניהם בתוך כל השירים.. במיוחד המתופף סגור העיניים. לס גם מתגלה כאיש סאונד משובח.

ליום השני הקפדתי עד מאד להגיע בזמן (בערך..) . שוטה הכפר ויועצו של המלך – ריסקינדר בהופעה! פעם שלישית או רביעית שאני חוזה בפלא. לאחר מבואסות מה נקרא לזה בהתחלה נכנס הבחור לנבכי סמפלרו והפיק יהלומי רעשים ומשפטי כאב שבורים . נהדר (רק איך אומרים "כן" בעברית?). דני הדר אחריו היה נפלא. בכלל הדר הוא אחד הדמויות הכי מקושרות לפיתקית מבחינת זמן ועוד בחינות שאיני יודע. לאיש יש נוכחות חזקה ויחד עם שיריו החדים ולחניהם העדינים והיפים שבה אותי לגמרי. יצויין במיוחד שירו החדש "אסף" לזכרו של אסף רוז שנהרג לפני כמה חודשים. ( ניתן לראות כאן )
את רועי ארד זכרתי לטובה, איכשהוא מאינדינגב2, אולם הפעם זה לא עבד. אסור לו אולי לגעת בכלי שמפיק צלילים (כלאמר מותר לו. מי אני שאגיד 'לא' ) הטקסטים ה(כאילו) שטותיים עוברים טוב יותר בדיבור בלבד או על רקע מוזיקה שמנוגנת מדיסק, אבל התחברתי לחלקים קטנים מזה.
לנגה שלו קול מיוחד ויכולת מרשימה להתחבר לשירים. רק עם אקוסטית ולעיתים עם מפוחית ובנינוחות יחסית היה טוב להתפתל עם הקטעים הקלילים והכבדים. את אלבומה הבא (חושבני) יפיק יהוא ירון.

עם קשר לפיתקית וללא קשר לסוף שבוע הזה גיליתי ביוטיוב קטע של דני הדר ונגה שלו יחד באינדינגב הראשון. יפהפה. אין לי מילה אחרת.

ארוחים וקינוחים ב’תיבת נח’ וב’קונכיה’

לאחרונה התארחתי בצמד מקומות בעריכת שירים ו"שירים".

השבוע זה קרה באופן וירטואלי באתר הקונכיה שם ערכתי אוסף של קטעים מסרטים. את רב הסרטים ראיתי ואני מכיר ואוהב, אך חלק מהקטעים מופיעים בסרטים שאני לא מכיר אולם עומדים בזכות עצמם. שם האוסף 'נוע סרט' ועוד מילים בקונכיה או בקליק על התמונה למטה. משם יש לינק להורדת הקובץ.

הקטעים

1.   ברי סחרוף – מעבר גבול . (מייד אין יזראל – ארי פולמן, 1999)
2.   (Bernard Hermann – Vertigo Prelude. (Vertigo – Alfred Hitchcock, 1958
3.   (Thom & Nackt – Cape of Good Hope (Land of Plenty – Wim Wenders, 2004
4.   (Giovanni Fusco – Marianne (La Guerre Est Finie – Alain Resnais, 1964
5.   Tuxedomoon – Carry on Circles
(Bardo Hotel – George Kakanakis & Tuxedomoon, 2006)
6.   (Popol Vuh – Brother of Light (Nosferatu – Werner Herzog, 1979
7.   (Sarah Polley – Courage (The Sweet Hereafter – Atom egoyan, 1997
8.   Laurent Petitgand – Identity
(Notebook On Cities And Clothes – Wim Wenders, 1989 )
9.   (Philippe Sarde – Locataire (The Tenant – Roman Polanski, 1976
10. (Michel Portal – Docteur Petiot (Docteur Petiot – Christian de Chalonge, 1990
11. (Marlene Dietrich – Black Market (A Foreign Affair – Billy Wilder, 1948
12. Krystof Penderecki – Je T'aime, Je T'aime
(Je T'aime, Je T'aime – Alain Resnais, 1968 )
13. Wendy Carlos & Rachel Elkind – The Shining Main Theme
(The Shining – Stenly Kubric, 1980)
14. (Georges Delerue – Ester (Il Conformista – Bernardo Bertuluchi, 1970
15. Sprung aus der Wolken – Pass Attendre
(Wings of Desire – Wim Wenders, 1987)
16. (Giovanni Fusco – Titoli (Avventura – Michelangelo Antonioni, 1960
17. (Irmin Schmidt – Lony's Walk (Endstation Freiheit – Reinhard Hauff, 1980
18. Fred Frith –Middle of the Moment
(Middle of the Moment–Nicholas Humbert & Werner Perzel, 1995)
19. רונן שפירא – ילדות (לנגד עיניים מערביות – יוסף פיצ'חדזה, 1996)
20. Nicola Piovani – Entretien Avec La Mere
(Kaos – Paolo & Vitorio Taviani, 1984)

—-

וגם – בחדש אוגוסט יצאתי מהאלמוניות הוירטואלית והתארחתי פיזית בתכניתה המלבבת של ענבל מתן (צ'ילי) – 'תיבת נח' . היה כיף להיות ברדיו הר הצופים הביתי, עם אנשיו התקשורתיים ומסבירי הפנים : ). ובלי קשר , זה הרדיו היחיד שאני מסוגל לשמוע (בשידורים מוקלטים) ומכיל תכניות סופר-מעניינות ומאתגרות, אירוחים, תכניות מאולתרות, או אף דגמים לא ברורים לעיתים. מידי זמן אני שולף תכנית מהמאגר הגדול שם וכמעט תמיד יהיה קטע או הרכב שנשארים גם אחרי, שזה הרבה.

הקטעים שהיו בתכנית (שקראתי לה "המלכה ובעל האוב" משתי סיבות חשובות) :

1. Geins't Nait – Trailles
2. Peter Hammill & Guy Evans – A Forest of Pronaouns
3. Il Gran Teatro Amaro – Mein Schatz
4. Skeleton Crew-Onward
5. שלום גד – הרצועה.
6. ויקטוריה חנה – אלף בית
7. Cowhause – Loose Slots
8. Wire – A Touching Display
9. Blaine Reininger & Coti K – Odious Path
10. חוה אלברשטיין – הציפורים אינן יודעות
11. ערן רייס – זה לצד זו (בהופעה ב"קצה" ב י-ם)
12. רייסקינדר – Track 2
13. אלי לס – רק טוב

לינק ל'תיבת נח' ומשם יש קישורים להאזנה.

“סינדרום ירושלים” על גג בית פית/קית – הופעות של מוג’הדין, טפט ורייסקינדר.

נחמד להיות על גג פיתקית.. עם הנופים המכוערים והקסם שלהם. מגרש המכוניות ההרוסות ממול מזכיר איפה אני חי ושהרגע הבא לא בטוח בכלל.
המעקה בגג לא גבוה ובמצבים כאלה תמיד חולפת בי המחשבה לאבד שליטה ולקפוץ למטה. אבל אין סיכוי.. תעתועי מח חולפים.
אמנים ירושלמיים תמיד נראו ונשמעו לי שרוטים ומטורפים יותר מהתל אביבים. כמובן בהכללה. הפתיחות התל אביבית מנקזת באופן מוחצן את הקונפליקטים והכאבים בעוד שהירושלמים סגורים בחומות, קדושה, אבן ועליות וירידות.. עליות וירידות .. והמטענים שם מצטברים באופן שונה קצת. יותר סגור, תת קרקעי , רציני ומתפרץ כשהוא יוצא. סינדרום ירושלים.
בשבת האחרונה רב ההופעות על הגג היו ירושלמיות וזאת לרגל יציאת האיפי החדש של מוג'הדין. עוד הופיעו טפט, רייסקינדר וערופי שפתיים. אכתוב באמת קצת על ההופעות ("קצת" כי אני עיף, חסר כח ומיואש, אבל בכל זאת רוצה לנסות לכתוב) –

הקטע הסוגר בהופעה של רייסקינדר (אסף עדן) נקרא "רוצה לצעוק הצילו" ויש בו אולי את המשפט שיותר מתאר את המוזיקה של הברנש. בתוך הסמפולים, ההכפלות משחקי הסאונד והמילים יש כאב . ימבה כאב . בלי סטייל בכלל. או שזה אני.. לא יודע. בכל מקרה רייסקינדר נותן לעצמו את החופש לשחק ולנוע כרצונו בתוך וליד הסמפלר הקטן ממנו הוא מפיק את הצלילים. מאד אהבתי , וגם – לפני זמן כתבתי על הדיסק האחרון שלו.
את מוג'הדין ראיתי לפני שנה (?) ומאד רציתי שוב. יציאת ה איפי שלהם כמו היתה הסיבה לכל הערב. אלון אבנת, אורי קריסטל והראל שרייבר בהרכב שמאד חשוב לו איך הוא נשמע מבחינת סאונד, מיקס וווליום, שזה לגיטימי ומובן, אולם עיכב את ההופעה בנוסף לבעיות חשמל במהלכה. המוזיקה של מוג'הדין אינטנסיבית, דחוסה, דיסטורשנית ובה בעת מתחת לכל זה היא מלודית . בס, אפקטים ומחשב נייד-מיקסר מיצרים סאונדים ורעש באופן מדעי כמעט כשהמסר במילים הוא חברתי פוליטי (בלי שהבנתי הרבה) . בין השירים שלהם יש תרגומים לשירים של משורר החופש וויליאם בלייק, קאבר נפלא ל"להיות אדם" של זהר ארגוב וקאבר אחר לגמרי לקטע של ירושלמים ותיקים אחרים – 3ח' . יש במוזיקה חיבור בין תעשייתיות ניינטיזית למיחשוב עכשווי לאמירה חברתית (יצא קצת פלצני) אלון אבנת הסולן דומיננטי וחד וההופעה היתה מהנה למרות הבעיות, אם כי להרגשתי האופי הקצת קלאוסטרופובי של המוזיקה עובר יותר במקום סגור. איפשהוא לקראת תחתית הדף בלינק הזה (יעל מאירי) ניתן לראות תמונות שמאד מעבירות את האוירה שמוג'הדין מייצרים. בחלל שלהם ניתן לשמוע את כל ה איפי.
אההה.. ויש להם גם שם חיבה – מוג'ה.
בסוף הערב הופיעו טפט שהם צמד ירושלמי המכיל אושיות ותיקות – בניה רכס ואביעד אלברט. את טפט היכרתי משני אלבומים ניסיוניים מאד מעניינים המשלבים אמביינט בסאונדים אלקטרוניים קולות אנושיים ומיקסים בין כל אלה. ביום שבת האופי של המוזיקה היה יותר קצבי ורקיד , כנראה לנוכח החגיגיות והגובה. עדיין – מאד מעניין ולא שגרתי.

‘החומה היא עבה (אבל יש לה שער)’ – אוסף להורדה (אסיף פורום מוזיקה ישראלית בווינט)

"החומה היא עבה (אבל יש לה שער)" – אסופת שירים שנוצרה במסגרת שליחת אוספים בין משתתפי פורום מוזיקה ישראלית בווינט. עם קליק על התמונה למטה ניתן להוריד את הקובץ הכולל את הקטעים, עטיפה וגם מילים.. מילים.

הקטעים :

1. רע מוכיח וברי סחרוף – ים המלח. 2005. 4:18
2. קרני פוסטל – שבע . 2002. 3:51
3. חוה אלברשטיין – בלילה בא המבשר. 1969. 2:29
4. פונץ – מחר השמש תזרח. 2002. 3:24
5. אלי לס – צבא העבר. 2007. 2:46
6. נועה והשמרים – דרכים ריקות. 2009. 3:30
7. רייסקינדר – שוקולד אויר. 2007 3:05
8. יסמין אבן – החלום שלי הלך לאיבוד. 2007. 1:28
9. סליחות – לך אלי. 1995. 6:20
10. מוג'הדין – להיות אדם. 2006? . 1:45
11. חיה מילר – זה נכון אנשים. 2009. 2:39
12. אמיר קרטס – איפה יש. 2009. 3:21
13. דינה בליי – הילד חולם. 1993 1:34
14. שלום גד והיהלומים – בס בבלון. 2000. 4:19
15. דני הדר – בואי כבר. 2005. 2:19
16. די ג'י קארס – AM/PM ו 2008 3:15
17. אתי אנקרי – עננו נא. 1997. 5:14
18. ויקטוריה חנה – אלף בית.. 2002. 9:10
19. אָסתר שמיר – ציפייה לאושר. 2003. 4:05
(נפקד קטע נסתר, ז'אן קונפליקט – כולנו זרים)

ובפרוט קצר:

1. רע מוכיח וברי סחרוף – ים המלח.  2005.
מתוך   '11א'   ים המוות. המקום הנמוך בעולם בתחילת האוסף. השילוב הנפלא ביותר שיש בין שני מוזיקאים ישראלים. הם מוציאים דברים מיוחדים אחד מהשני.גם התאים לי קטע ללא מילים בפתיחה . קטע שפתח ברובו את סיבוב ההופעות המשותף לפני שנתיים בערך.  
2. קרני פוסטל – שבע .  2002.
מתוך 'קרני פוסטל'   גם כאן רע מוכיח מעורב פעיל ביותר. מתוך אלבום הסולו היחיד והמצוין של פוסטל, בנוסף לעשרות אלבומים בהם היא מנגנת. לא שומע צ'לו..
3. חוה אלברשטיין – בלילה בא המבשר. 1969.
מתוך 'שירי רחל'    הקטע הכי ותיק כאן . מתוך אוסף שירי המוות שהזכרתי קודם..מנגן כאן עם אלברשטיין, על כלי הקשה – זהר לוי מאחרית הימים. הוא סוג של זהרפרסקו של אז. כנראה שלהרבה מתופפים קוראים כך.
4. פונץ – מחר השמש תזרח.  2002.
מתוך 'דנה ראתה עבמ'   למרות שזה קטע של פונץ, הוא נשמע לי שלום גד לגמרי . המילים והרוח.העיבוד כנראה של הלהקה. אחד השירים הכי יפים העולם.
5. אלי לס – צבא העבר.  2007.
מתוך  'אודות הנשר'  אלי לס מ פית/קית. אלבום קטן גלמי אישי ומוזר. אחד מאלה שיותר אהבתי בשנה החולפת.
6. נועה והשמרים – דרכים ריקות.  2009.
זמרת ופסנתרנית ירושלמית שאני שומע לאחרונה בקטע שאני מאדאוהב. מופנם ומקורי.
7. רייסקינדר – שוקולד אויר.  2007  .
מתוך 'צרות של עשירים'  .ירושלמי . עם סמפולים גלמיים ומעניינים יחד עםלחנים "מגיעים" משולבים במלמולים כנים וילדותיים.ניתן להוריד את האלבומים שלו כאן .
8. יסמין אבן – החלום שלי הלך לאיבוד.  2007.
קטע קטן הפותח אלבום מקסים עם רוח אחרת, לילדים. גם שני האלבומים שלאבן ל"מבוגרים" מומלצים.
9. סליחות – לך אלי.  1995.
פרויקט סליחות של רע מוכיח ואלון כהן המסמפל ניגוני סליחות מקוריים בתוךאלקטרוניקת ניינטיז. ..מאד אוהב את האלבום הזה ובמאמץ לא קטן השגתי גם אתההקלטות המקוריות של החזנים משה חבושה ואריה עובדיה !
10. מוג'הדין – להיות אדם.  2006? .
מתוך אוסף אוגנדה שלישיה המורכבת מותיקים (יחסית) שהיו בלהקות שונות ומחתרתיות בעיר הקודשמאמצע שנות ה 90. כאן בגרסת שמיכה צפופה לקטע של זהר ארגוב..
11. חיה מילר – זה נכון אנשים.  2009.
טריו רוק חדש וטוב-טוב-טוב. 

תחילת חלק שני :

12. אמיר קרטס – איפה יש.  2009.
כאן האוסף מקבל את התפנית לכיוון היותר מופנם בקטעים הבאים. סולן להקת רעשלשעבר בקטע מאלבום שאני מקווה שיצא מתי שהוא. אלבום הסולו היחיד שלו "ים צהוב" מומלץ ביותר.
13. דינה בליי – הילד חולם.  1993
מתוך אוסף שירים ממחזות חנוך לוין    "היספיק לנו הקיץ, היספיקו החיים? " – קטע מיוחד מתוך האלבום הישראלי האחרון שקניתי מושר ע"י שחקנית בעצם המשחקת ילד במחזה של חנוך לוין "הילד חולם". בכלל האלבום הזה הוא משהו מדכא באופן מיוחד.   
14. שלום גד והיהלומים – בס בבלון.  2000.
שלום המלך. גירסת כיסוי מהממת לקטע של מאיר אריאל, מבוצע בהופעה חיה באולפןרדיו בגלי צה"ל. החשמלית של אלי שאולי כאן מנסרת בעדינות.
15. דני הדר – בואי כבר.  2005.
מתוך 'לאהוב בלי להכיר'     דני הדר בקטע כמו שרק הוא יכול לכתוב. האתר של הדר , בו ניתן להוריד (ומומלץ לקנות) את כל אלבומיו :http://grebulon.com/danny
16. די ג'י קארס – AM/PM.  2008.
מתוך 'מכירת חיסול'    קטע מעבר לפני הקטעים ה"תאולוגיים" והנשיים. לקוח מאלבום היפ-הופ המסמפל קטעים ישנים מאלבומים וסרטים בנוסף לסולנים אורחים ומפתיעים כיזהר כהן(!) ושאנן סטריט.  אההה… הוא ירושלמי.ניתן להוריד חוקית את האלבום כאן :http://www.caressrecordings.com/Habout.html
17. אתי אנקרי – עננו נא.  1997.
מתוך 'למרות ובגלל'    במקור מתוך אוסף השירים על אלוהים, והוא מאד התאים לי כאן . האלבום יצאלפני שאנקרי חזרה בתשובה (רואים גם בעטיפה) והקטע מיוחד לטעמי.
18. ויקטוריה חנה – אלף בית..  2002.
את ויקטוריה חנה ראיתי מספר פעמים בשנה האחרונה. מהמם ומהפנט .הקטע שכאן הוא באיכות בוטלגית, מתוך הופעה בתמונע כשעל כל ה"כלים" מנגןרע מוכיח הגדול (סמפלר ולפטופ) . הקטע הוא תפילה להורדת גשם כשכל שורה מתחילה באות של האלף-בית. שורה ראשונה באלף.. שניה בבית וכו'…
19. אָסתר שמיר – ציפייה לאושר. 2003.
מתוך 'בגלל האנשים שאני אוהבת' . קטע הסוגר קצת שונה באופיו מהשאר. יש בו אופטימיות נקיה ללא ציניות.לא יודע אם הייתי מתחבר אליו ולאלבום אם לא הייתי שומע את הקטע בהלוויה שלאדם מוכר שמת בטרם עת.

רייסקינדר – ‘גר עם ההורים’

אשכרה מהפנט

מסך. גבירותי וגם רבותי ! הישר מחדר השינה של אסף "רייסקינדר" עדן, סולן להקת הPאנק 'אשכרה מתים', אלבומו השלישי – 'גר עם ההורים'.כבר השם של האלבום עושה הצהרה פרטית, חצי צינית אולי, ושם את הסדינים על המיטות, מראה את חוסר הסדר בחדר, עם  הטלויזיה ברקע ומוצרי החלב במקרר.. . כמו מתוך וסביב. מרוּת-מרד, פינה שקטה- במה רועשת.האלבום מורכב משמונה קטעים, ברובם אינסטרומנטליים, המרכיבים 25 דקות ביתיות, רגישות, ילדותיות, וגם פגיעוּת.. המוסתרת ע"י סמפלר,  דגימות, סיסמאות מחזוריות ודמיון רב. קשה להימנע מהשוואה ל'אשכרה מתים', שם הרגישות והעצביות מופנים לסליזיות יורקת, מיזנתרופית ומוחצנית עם הומור שובה ועוקצני. כאן רייסקינדר נשמע כמו נער בישן המתחבא מאחורי הסמפלר והסאונדים, ומצליח ליצר לחנים מעניינים, כנים ועדינים (כן.. כן), עמוסי מעברים מבריקים המרוטשים בצרימוּת וחדות. למרות זאת ובאופן מפתיע אולי, יש לי תחושה אנלוגית וכמעט אנלוגית מרוב הקטעים, בגלל הרגישות, הביתיות ו'גם אני בקטע'.

מטוטלת. ה"אאוטסיידריות" של הברנש קורנת מכל שנייה באלבום וההתרסה ל"אחרים" מתוך הפינה שלו היא רגשית (דווקא בגלל שרייסקינדר נשמע מונוטוני), נטושה ולעגנית. ההרגשה שלי שהסמפולים כאן הם סוג של מפלט לדחויים.  רייסקינדר משתמש כאן בסמפלר וגיטרות (בסיסיות), ועושה בהם קסמים ומפתחות לסגנונות שונים, שבין כל המונוטוניות מתבטאים ברקע כשכבה שניה או שלישית, או צצים לשניות קטנות-בודדות.תמונות.. תמונות.. סצינות שלמות עולות בראשי כשאני מקשיב לאלבום, כמו גם לקודמיו. הקטעים יכולים לשרת פסקול אורבני מציאותי (או לא), ומסיבות פדגוגיות גם עשיתי בהם שימוש כזה, בנוסף לקליפים משפחתיים (כן…כן…כן…כן…).

סוג של ריקוד (על חלק). האלבום נפתח בקטע אינסטרומנטלי שעושה לי דקירות נוסטלגיות שהביטים הכבדים לא מצליחים לעמם. הוא מאד מזכיר את הקטע הפותח באלבומו הקודם, כמו חלקי נגטיב שבור שלא מתאחים שם כשכאן האיחוי רופף. הפתיחה המעגלית של הקטע השני הולכת כמו צב על גלובוס מפלסטיק ושימשה אותי רבות לאחרונה עם תמונות נעות. קושי תנועה ורוך. ב'שוב התלכלכתי' , חוץ מהרפטטיב בשם, מתקיים כאילו בלוז מתוך ארגז חול אלקטרוני מלא בצעצועים, כשהמשפט המנחה מקבל משמעות כואבת ושלילית. 'יד אחת בגן עדן' הוא קטע רגיש על נושא רגיש, שניתן לדבר עליו רק דרך משפט חידתי, בתוך קטע חתוך, חד ומרחף אחד, והוא אחד הבולטים כאן. 'גם אני בקטע' הסוגר הוא קטע מחופש, מהיר ותופס, עם אמירה פשוטה ונוקבת, המרוככת ע"י אקוסטית וכפיים. פופ-אנדרגראונד כמו סיכות בבועות הסבון.

ג'סטר. הגלמיות והיופי באלבום הראשון (Night Drivers ), דרך האווירה והניסיוניות, המאפיינים את "צרות של עשירים", האלבום השני והמצוין, משתלבים ומגיעים באלבום הזה לתוצאה יותר הרמונית וקומוניקטיבית, שגם יותר נגישה וכיפית להאזנה וגם ממשיכה להתגלגל בראש עם הלופים והמנטרות המשכרות. רייסקינדר מזכיר לי ליצן חצר מוזנח כזה-כאילו (כאן לא ירושלים), המודע בלעדית לאמיתות וסודות אותן הוא מעביר בדרכו התיאטרלית גם לממלכה וגם לתושבים האילמים, הפיסחים, העיוורים, הטיפשים, הנאורים, המבולבלים. עולם עגול מידי אכן.כל הכתוב כאן (שיצא "עמנואל הלפרין" משהו) הוא על דעת והרגשת כותבו בלבד, ואולי ילד האורז התכוון לספירות אחרות, אבל חי אני בעולם התחתון.

רייסקינדר – 'גר עם ההורים', הפקה עצמית. 2008.

(כל אלבומיו של רייסקינדר ניתנים להאזנה והורדה חפשית כאן .)