ארוחים וקינוחים ב’תיבת נח’ וב’קונכיה’

לאחרונה התארחתי בצמד מקומות בעריכת שירים ו"שירים".

השבוע זה קרה באופן וירטואלי באתר הקונכיה שם ערכתי אוסף של קטעים מסרטים. את רב הסרטים ראיתי ואני מכיר ואוהב, אך חלק מהקטעים מופיעים בסרטים שאני לא מכיר אולם עומדים בזכות עצמם. שם האוסף 'נוע סרט' ועוד מילים בקונכיה או בקליק על התמונה למטה. משם יש לינק להורדת הקובץ.

הקטעים

1.   ברי סחרוף – מעבר גבול . (מייד אין יזראל – ארי פולמן, 1999)
2.   (Bernard Hermann – Vertigo Prelude. (Vertigo – Alfred Hitchcock, 1958
3.   (Thom & Nackt – Cape of Good Hope (Land of Plenty – Wim Wenders, 2004
4.   (Giovanni Fusco – Marianne (La Guerre Est Finie – Alain Resnais, 1964
5.   Tuxedomoon – Carry on Circles
(Bardo Hotel – George Kakanakis & Tuxedomoon, 2006)
6.   (Popol Vuh – Brother of Light (Nosferatu – Werner Herzog, 1979
7.   (Sarah Polley – Courage (The Sweet Hereafter – Atom egoyan, 1997
8.   Laurent Petitgand – Identity
(Notebook On Cities And Clothes – Wim Wenders, 1989 )
9.   (Philippe Sarde – Locataire (The Tenant – Roman Polanski, 1976
10. (Michel Portal – Docteur Petiot (Docteur Petiot – Christian de Chalonge, 1990
11. (Marlene Dietrich – Black Market (A Foreign Affair – Billy Wilder, 1948
12. Krystof Penderecki – Je T'aime, Je T'aime
(Je T'aime, Je T'aime – Alain Resnais, 1968 )
13. Wendy Carlos & Rachel Elkind – The Shining Main Theme
(The Shining – Stenly Kubric, 1980)
14. (Georges Delerue – Ester (Il Conformista – Bernardo Bertuluchi, 1970
15. Sprung aus der Wolken – Pass Attendre
(Wings of Desire – Wim Wenders, 1987)
16. (Giovanni Fusco – Titoli (Avventura – Michelangelo Antonioni, 1960
17. (Irmin Schmidt – Lony's Walk (Endstation Freiheit – Reinhard Hauff, 1980
18. Fred Frith –Middle of the Moment
(Middle of the Moment–Nicholas Humbert & Werner Perzel, 1995)
19. רונן שפירא – ילדות (לנגד עיניים מערביות – יוסף פיצ'חדזה, 1996)
20. Nicola Piovani – Entretien Avec La Mere
(Kaos – Paolo & Vitorio Taviani, 1984)

—-

וגם – בחדש אוגוסט יצאתי מהאלמוניות הוירטואלית והתארחתי פיזית בתכניתה המלבבת של ענבל מתן (צ'ילי) – 'תיבת נח' . היה כיף להיות ברדיו הר הצופים הביתי, עם אנשיו התקשורתיים ומסבירי הפנים : ). ובלי קשר , זה הרדיו היחיד שאני מסוגל לשמוע (בשידורים מוקלטים) ומכיל תכניות סופר-מעניינות ומאתגרות, אירוחים, תכניות מאולתרות, או אף דגמים לא ברורים לעיתים. מידי זמן אני שולף תכנית מהמאגר הגדול שם וכמעט תמיד יהיה קטע או הרכב שנשארים גם אחרי, שזה הרבה.

הקטעים שהיו בתכנית (שקראתי לה "המלכה ובעל האוב" משתי סיבות חשובות) :

1. Geins't Nait – Trailles
2. Peter Hammill & Guy Evans – A Forest of Pronaouns
3. Il Gran Teatro Amaro – Mein Schatz
4. Skeleton Crew-Onward
5. שלום גד – הרצועה.
6. ויקטוריה חנה – אלף בית
7. Cowhause – Loose Slots
8. Wire – A Touching Display
9. Blaine Reininger & Coti K – Odious Path
10. חוה אלברשטיין – הציפורים אינן יודעות
11. ערן רייס – זה לצד זו (בהופעה ב"קצה" ב י-ם)
12. רייסקינדר – Track 2
13. אלי לס – רק טוב

לינק ל'תיבת נח' ומשם יש קישורים להאזנה.

פסקולים – ‘עשרה שצריך’

הרשימה הזו תהיה לא רק על מוזיקה, אלא גם על קולנוע וסרטים. מוזיקה מסרטים אהובים נחרטת בתודעה כמעט כמו הסרט עצמו.. שימון מעברים, התניה, ריכוך, חידוד, מתח, פעולה, חידה, קיטש ופתרון הם רק פרמטרים חלקיים, כמובן, בהקשר של השפעת מוזיקה. אפקט מיוחד וריאליסטי יש לסרטים נעדרי מוזיקה בכלל, או כאשר היא מבליחה לשניות בודדות.
הרשימה כאן מתמקדת בעיקר בפסקולים שנכתבו במיוחד לסרטים, כלומר לא בשירים או לחנים שאחרי כתיבתם אומצו לסרט.
הנסיון כאן היה לקחת פסקולים מתוך איזשהו שיא בנקודת החיבור בין במאים ומלחינים שעבדו בשיתוף פעולה קרוב לאורך טווח שנים רחב, או במספר גדול של סרטים משותפים. לעיתים החיבור נבע מהתעסקות בז'אנר קולנועי מסוים, ולעיתים כתוצאה מחיבור מהותי המבוסס על הכרות והבנה בין הבמאי למלחין. הסרטים ברשימה מתפרסים על פני יותר מארבעים שנים ומכילים כמה אבני דרך קולנועיות (גם אם לא ידועות) וגם מסרטים עלומים יותר באופן יחסי. ישנם גם קישורים לצפייה בחלק מהסרטים, שיכללו קטעים (כמעט ללא ספוילרים) עם המוזיקה המדוברת.

10 פסקולים :

Vertigo (ורטיגו) | Bernard Hermann -1958

מוזיקה: Bernard Hermann. במאי: Alfred Hitchcock. שחקנים ראשיים: Kim Novak, James Stewart. עלילה בשורה – בלש בדימוס מנסה להתגבר על טראומת עבר. ברנרד הרמן הלחין מוזיקה לעשרות פסקולים, כשחלק מהבולטים שבהם היה לסרטיו של היצ'קוק. בסרט 'ורטיגו' החיבור בין השיא הקולנועי לפסקול מושלם. לצד שימוש בגימיקים מוכרים ליצירת מתח (שנות ה-50, כן?), הרמן שוזר בפסקול מוזיקה מינורית ומתוחה, המהווה ליווי לתמונות חלום, לארועים שקרו או לא ולסערת נפש. הדואליות , הרגישות, הדמיון והיכולת של הרמן להלחין מוזיקה רומנטית ורבת יופי לצד לחנים עמוסי כלי נשיפה דרמטיים, וכן ההתאמה המושלמת בין התמונה לצליל, הרימו את הסרט הזה מהגדרה של 'מצוין' ל'גאוני'. כאן ניתן לראות את כותרות הפתיחה.

Hiroshima Mon Amour (הירושימה אהובתי) | Giovanni Fusco -1959

מוזיקה: Giovanni Fusco. במאי: Alain Resnais. שחקנים ראשיים: Emmanuelle Riva, Eiji Okada. עלילה בשורה – צרפתייה ויפני בפרשת אהבים קצרה בהירושימה, מספר שנים אחרי פצצת האטום. הסרט המבוסס של ספרה של מרגרט דיראס, מהווה ציון דרך חשוב בתולדות הקולנוע. השפה החזותית החלוצית שלו אז, מיקמה אותו כאחד הראשונים בסרטי ה'גל החדש הצרפתי'. הפסקול לעומת זאת, הוא פנינה עדינה ונדירה במיוחד. האלבום הוא בעצם EP שיצא בשנת 1959 ומכיל חלק מהקטעים, כשמאז הפסקול לא יצא מעולם בפורמט מלא, אלא רק בקטעים בודדים שהופיעו באוספים שונים ומעטים. המוזיקה עדינה, מצמררת, מלאת רגישות ,מסתורין ומינימליסטיות, ומלווה תמונות תיעודיות קשות בסרט, אך כמו נשארת במידה מסוימת מחוץ להם, ובכך האפקט שלה מוגבר. הסרט עוסק בזיכרון מתעתע של אירועים מהעבר והמוזיקה החידתית דומה למלאך מלווה ואינה פותרת דבר בסרט עצמו. הקשר בין פוסקו לרנה נמשך גם לאורך שנות ה-60 . כאן ניתן לראות את תחילת הסרט . וכאן אפילו הפסקול המלא.

Il Conformista (הקונפורמיסט) | Georges Delerue -1970

מוזיקה: Georges Delerue. במאי: Bernardo Bertulucci. שחקנים: Jean-Louis Trintignant, Stefania Sandrelli. עלילה בשורה – צמיחתו של פשיסט חסר אופי באיטליה. הקונפורמיסט הוא סרט עם מסר פוליטי חריף, שסגנונית הוא חגיגה חושית המורכבת מהבימוי של ברטולוצ'י, הצילום המהמם של ויטוריו סטוררו והמוזיקה הנהדרת של דֶלֶרו . הסרט עשיר בגוונים סתווים רומנטיים, לעיתים דרמטיים, כשהמוזיקה משלימה את התמונה ברכות נוסטלגית. המעטפת, כאמור, מהווה משענת לסיפור קשה ולקשרים עמוקים בין פאשיזם לנפש. הבמאי והמלחין הגיעו במסטרפיס הזה לשיא אותו הם התקשו לשחזר מאז. קדימון.

The Clockwork Orange (התפוז המכני) | Wendy Carlos -1971

מוזיקה: Wendy Carlos, במאי: Stanley Kubrick, שחקנים: Malcolm McDowell, Patrick Magee. עלילה בשורה – בחור צעיר, אלים, מעריץ של בטהובן, עובר טיפול נסיוני לדיכוי האלימות שבו. עטיפת האלבום מימין אינה עטיפת הפסקול המקורי, אלא הפסקול המלא שיצא מספר חדשים אחריו המכיל גרסאות מלאות של קטעים שהופיעו חלקית בסרט, בנוסף לכאלה שנחתכו בעריכה. בתוך התמונות האלימות והמאד אסתטיות בסרט משולבים מוזיקה קלאסית, מוזיקה קלאסית בעיבוד אלקטרוני (בטהובן, רוסיני ופרסל), כמו גם קטעים מקוריים ומוזרים שהתאימו לחדשנות של הסרט אז. קרלוס (אז הוא היה וולטר וכיום וונדי) היה מחלוצי השימוש בווקודר, כשחלק גדול מהקטעים המסונתזים בסרט עוברים דרך הפילטר הזה. הרוח האכזרית ,העתידנית והחדה בסרט קיבלה נפח מלודי ומאיים גם יחד. שקשה לתאר את הסרט ללא הפסקול הזה. זה מסוג הסרטים שהלינק בין הסרט לפסקול בלתי ניתן להפרדה. קטע הנושא בכותרות הפתיחה.

The Tenant (הדייר) | Philippe Sarde -1976

מוזיקה: Philippe Sarde, במאי: Roman Polanski , שחקנים: Roman Polanski, Isabelle Adjani. עלילה בשורה – מהגר פולני מוזר ומופנם שוכר בפריז דירה ישנה, שהדיירת הקודמת בה ניסתה להתאבד. סרטו המצמרר של רומן פולנסקי הוא סרט אימה מהסוג התת עורי – זה עם העלילה המינורית והנפשית ללא גימיקים או דם. פיליפ סארד הוא סוג של קבלן שהלחין (עד היום ) מאות פסקולים. בשנות ה-70 עיקר יצירתו הייתה עם במאים צרפתיים, או כאלה שביימו בצרפת כמו ב"דייר". למרות שזו רק ה"עבודה" שלו, בדייר יש שאר רוח וחסד מוזיקלי מיוחד, שנבע מהעיתוי והקשר בין סארד לפולנסקי ולסרט. המוזיקה כתובה ברגישות מתוחה-מלטפת הנותנת מקום לתמונות ומדביקה אותם אקוסטית ותחושתית. אחד הכלים הראויים לציון כאן הוא הגלאס הרמוניקה שהצליל הרך, החלומי והגבוה שלה היה בשימוש ניכר בפסקול, כמו גם ההקשרים המיסטיים יותר לזכוכית בסרט. כאן אפשר לראות את כותרות הפתיחה שצולמו בשוט יפהפה אחד, לרקע נעימת הנושא. (ב CD יש גם את פסקול סרטו של פולנסקי 'טס' ).

Nosferatu (נוספרטו) | Popol Vuh -1979

מוזיקה: Popol Vuh, במאי: Werner Herzog, שחקנים: Isabelle Adjani, Klaus Kinski. עלילה בשורה – עיבוד מחודש של הרצוג לסרט גרמני אילם משנת 1922 המבוסס על הספר 'דרקולה הערפד'. הקשר בין Popol Vuh לוורנר הרצוג היה עמוק וארוך, והוא תפרס על חמישה סרטים בין השנים 1972-1987. המשיכה של הרצוג לתרבויות עתיקות ונטושות, כמו גם לדמויות שוליים במצבים קיצוניים, מצאה התאמה מושלמת בהרכב הגרמני שכמו שמו (ספר המאיה האינדיאני), הושפע עמוקות גם מתרבויות ממזרח אסיה בנוסף להשפעות מבית של קראוטרוק, אמביאנט ומוזיקה קלאסית. 'נוספרטו' הוא הסרט האירופאי מבין שיתופי הפעולה של הרצוג ופופול וה. הסרט והמוזיקה איטיים, מסוגננים, קודרים ברכות, על גבול התמימות אפילו. Popol Vuh צובעים פסקול מלודי, מסתורי, מונוטוני, מלא הוד, גותיות ויופי. כותרות הפתיחה של הסרט.

Kaos (קאוס) | Nicola Piovani -1984

מוזיקה: Nicola Piovani, במאים: Paulo & Vitorio Taviani, שחקנים: Franco Franchi, Margarita Lozano. עלילה בשורה – חמישה סיפורים סיציליאנים במאה ה-19, על פי סיפוריו של לואיג'י פירנדלו. לעיתים נדמה כי כמעט כל מוזיקה שהיתה מלווה את הסרט המופתי והחד-פעמי הזה היתה נשמעת ייחודית ומוצלחת, אבל זו כמובן טעות. המוזיקה כאן מושלמת עבור הסרט, המורכב מחמישה אפיזודות שונות על חיי הכפריים בסיציליה. כמו הסיפורים, גם המוזיקה שורשית, צבעונית, אדמתית, רוחנית, מיסטית, מרגשת… לעיתים משתפכת בדרמטיות, ולעיתים רומזת, מסתירה ומרפרפת. אמנות וגאוניות צרופה. הסגנון הוא בין קלאסי לאתני-צועני משהו ברוח הסרט. קטע מהאפיזודה השלישית – הכד (ספוילר !). כאן קטע נוסף מסוף הסרט שבסופו סצינה ומוזיקה (מקורית + מוצרט) מהיפים שיש.

Tokyo Ga (טוקיו גה) | Laurent Petitgand -1985

מוזיקה: Laurent Petitgand. במאי: Wim Wenders . עלילה בשורה – סרט תעודה. הבמאי וונדרס מתחקה אחר טוקיו כפי שנראתה בסרטיו של הבמאי היפני יאסוז'ירו אוזו. המוזיקה לסרטו המלבב והכה אנושי של וים ונדרס היא מכלול צלילים וסאונדים, שקשה לאתר בה מלודיה ברורה. יש כאן שיטוט עדין של כלי נשיפה, לייט ג'אז (אבל לא ממש, בעצם), אמביאנט המערב כלי הקשה, נקישות ואווירה בכמויות. המוזיקה "חסרת זהות" ממשית לכאורה וכמו לא מורגשת, נותנת מקום לתמונות ולהתרחשות. אולם גם הסרט, עם הקצב הפנימי שלו, נותן מקום למוזיקה, גם אם זו נשמעת ברקע או מקוטעת – הסקרנות והמאמץ שהיא תובעת, ואם מתרכזים גם בה – שווה. וונדרס ו- Petitgand המשיכו מאז לעבוד יחד על סרטים רבים נוספים. הפסקול נכון להיום די נדיר באופן יחסי והוא מופיע באלבום שיצא ב-1989, יחד עם פסקול סרט תיעודי נוסף של וונדרס, "מחברת על ערים ובגדים". קטע מהסרט.

Exotica (אקזוטיקה) | Michael Danna -1994

מוזיקה:Michael Danna , במאי: Atom Egoyan, שחקנים: Mia Kirshner, Bruce Greenwood. עלילה בשורה – סיפורים שונים נפתחים ומתחברים בעלילה מורכבת ונפשית. אגויאן הוא במאי ממוצא ארמני שנולד במצרים וחי את רוב חייו בקנדה. התמהיל המורכב הזה משתקף גם בסרטיו מלאי החידה, כשהסיפורים בסרטיו מתגלים ומתקלפים לאט, עם מעברים מטשטשים בין עבר להווה, כשהמניעים של גיבוריו נמצאים אי שם מאחור, מדממים ופגיעים. Michael Danna הלחין את רוב סרטיו של אגויאן עד היום, ו'אקזוטיקה' מהווה את אחד השיאים. המוזיקה, כמו מוצאו של הבמאי וכמתבקש משם הסרט (שמו של מועדון לילה) , מורכבת מאתניות מצועפת, קלידים חלומיים, ניו אייג' עקום ומתח הרמוני שנבנה בעדינות סביב הסגנונות השונים. קטע קצר מהסרט.

לנגד עיניים מערביות | ברי סחרוף -1996

מוזיקה: ברי סחרוף, במאי: יוסף פיצ'חדזה, שחקנים: אייל שכטר, כרמל בטו. עלילה בשורה – חיפוש בנגב אחר אסיר בטחוני ומבוגר שברח מהכלא, ע"י בנו ואנשי מוסד מוזרים. ברי והפסקולים. הפסקול הישראלי בעשרה. במקביל להתנהלותו של הרוזן (סולטן) ברוק המקומי, הלחין סחרוף גם מספר פסקולים לסרטים (טובים !) ישראליים. 'לנגד עיניים מערביות', סרטו המקסים ודל התקציב של יוסף פיצ'חדזה, מצליח להעביר תחושת בדידות גדולה ואובדן באמצעות סיפור מסע כאילו בלשי (הוא לא) בנגב. ברגישותו, סחרוף מתחבר לנושא ולנופים, ומבלי לוותר על החספוס האפייני , הוא מלחין ומנגן קטעי חשמלית, קלידים ואפקטים, המכילים אווירה, דמיון ומרחב. הקטעים משתלבים באופן מושלם בסרט, וממש ניתן לחוש במוזיקה את התמונות בסרט, ולהיפך. בחלק קטן מהפסקול הקצר הזה משתתף גם רונן שפירא. בהיעדר קטע ברשת מהסרט, את הקליפ רעש לבן (שאומץ לסרט) ניתן לראות כקדימון שאינו מייצג דווקא.

עוד…

La Guerre Est Finie -1966.: (המלחמה נגמרה). Giovanni Fusco – מלחין פסקול מונוטוני, מלנכולי ונוגה לפסיכודרמה של אלן רנה.

Aguirre, The Wrath of God -1972: שלוב הפעולה הראשון והאגדי בין וורנר הרצוג ל-Popol Vuh . הפסקול מאפיל לגמרי על הסרט המגלומני.

Paris, Texas -1984 : אוביקטיביות בואי. Ry Cooder מלחין בגיטרות סלייד את המרחבים האינסופיים בסרטו של וים וונדרס.

Faraway, So Close.-1993 (כה רחוק, כה קרוב): הפסקול של סרט ההמשך הלא מוערך דיו ל'מלאכים בשמי ברלין' של וונדרס, מורכב בחציו מקטעי רוק שאומצו לסרט, כמו אלה של לו ריד, ניק קייב, לורי אנדרסון ועוד, ובחציו השני מקטעים מקוריים ממגדל השן של Laurent Petitgand.

Made in Israel -1999: סרטו החותך, האמיץ, והמחוספס של ארי פולמן שחוץ ממני ועוד חמישה, אף אחד לא ראה כשיצא, זוכה לפסקול משובח ותואם של ברי סחרוף ואחרים.

Bardo Hotel. 2006 : פסקול של Tuxedomoon לסרט כנראה דימיוני… חלום, משחקי מילים ,תמונות סטילס וצלילים. תמונות נעות בראש בלבד.